|
| 2/2008
הנה הם באים... ימים של שקט
לפני ה... גיוס לצה"ל ==;
מה יש כבר לעשות שבועיים לפני הגיוס... (מחר זה יהיה כבר רק עשרה ימים).
אני מנסה להיות כמה שיותר עם האנשים שאני אוהבת ונהנית איתם, לעשות את מה שאני אוהבת.
עדיין... אני לא מרגישה כאילו שאני מנצלת את הזמן הזה כמו שצריך מספיק, כאילו עדיין משהו חסר.
אבא שלי החליט לפני 30 דקות שהחל ממחר אני אתחיל לקחת גלולות נגד הריון בין אם אני רוצה ובין
אם לא, כי הוא חושב שאני שוכבת עם בחורים\חבר\יזיזים שהוא לא יודע עליהם על ימין ועל שמאל.
בחיי, כמה שהוא מטומטם @_@
אבל היי, אם זה מה שיעשה אותו מאושר (ויגרום לו להציק לי פחות), אז מה איכפת לי?
מנקודת המבט שלי, זה בסך הכל יותר בטיחות וגם אמור להפחית את הכאבים החודשיים~
thanks for being a jerk
~
מה שנכתב כאן נמחק, לא זמן רב לאחר שנכתב.
עד כמה שאני שונאת אתכם, אני גם אוהבת אתכם...
ועד כמה שהייתי רוצה שתקראו את זה ותפנימו, אני יודעת שזה פשוט לא ילך ושאין טעם.
ושכשתקראו את זה ותשאלו אותי על הפוסט, אתם יודעים בדיוק איזו תשובה תקבלו.
השעות הדחוסות האלו שאני יושבת כאן ומעבירה בתמונות וסיפורי נוסטלגיה...
שונאת אתכם יותר מרגע לרגע אבל מנסה שלא לתת לשנאה הזו לגבור על האהבה אליכם...
זה כל כך קשה, לצפות בתהליך הזה, ההתפתחות שלכם... החיים שלכם...
הלוואי ויכולתי לסמן אתכם בצבעים רגילים. הלוואי ולא הייתם המכשול או הפרס שלי בכל
אשר אני צועדת.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
