לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



כינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

3/2008

My breakfast on Pluto


זה כל כך נחמד להגיד את זה~ כי עכשיו יש לי בית-קפה חדש ליד הבית-"פלוטו", ממש נחמד שם.

את שאר הפוסט התלבטתי אתמול והיום אם לכתוב כאן או לא... אולי בכלל כדאי לפתוח בלוג חדש?
בלוג אחר, ששם אוכל לכתוב את הדברים מבלי לדאוג להשלכות שלהם על אנשים מסויימים...
אבל אז נזכרתי שזו אני... ועברו שנים מאז שהייתי עושה דברים כאלה, שעכשיו כבר לא משנה לי
ועדיף לכתוב מה שנראה לי וזהו... כמובן, שתוך כדי התחשבות בהשלכות.

ובכן~ אתה.
אתה שאני כל כך כעסתי עליו... ולא הבנתי אותו...
אתה, שחזרת שוב ושוב על הביטוי "סגירת מעגל" ואפילו שילחת בי את הליריקה של אחד השירים
האהובים עלי... כדי להוכיח נקודה. כל כך כעסתי עליך באותו רגע, כמה שנאתי אותך על זה...
זה כל כך כאב שרציתי למות... הרגשתי כמו פתית שלג שנזרק ללהבות הגיהינום.

הזמן עבר... היו פעמים שחשבתי שניסית להיפטר ממני, בדרך זו או אחרת... החבל שנאחזתי
בו נראה פתאום כל כך רעוע וחלוש. שתקתי, ניסיתי בכל זאת לחשוב קדימה ולהתחשב במצב.
"סגירת מעגל"... זה נשמע כל כך פשוט שזה בא ממך, ואני נחרדתי ממש... כי מה? אני עד כדי-
כך חסרת ערך בעיניך?...

רק אתמול סוף סוף הבנתי את ההקרבה הזו... אני בטוחה שלא הייתי מצליחה לעשות את זה לו
הייתי במקומך, אני הרבה יותר מידי פחדנית שזה מגיע לדברים האלה. יש עוד כמה דברים
שעדיין לא הבנתי, אני צריכה איזו שיחת סיכום לפני שנמשיך הלאה. אני גם באמת מצטערת
שכתבתי את זה כאן, אבל לא הייתה לי דרך אחרת, היום גימל אחרון וממחר שוב יהיה לי מחסור
קליטה שוטף בפלאפון.

בחיוך הכי מרוח שיש... אפילו מעט מטופש, אני גאה להכריז על "סגירת המעגל" בצורה
הכי טובה שיש (לדעתי לפחות) ועל כך שפתית השלג שרד ואף נותר לבן וצחור [:
נכתב על ידי , 31/3/2008 14:38  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Chris/Raki ב-1/4/2008 21:14
 



ואם היו לזה זיפים~?




נכתב על ידי , 29/3/2008 07:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פלוגת בזזזזזזזז סוף מחזור טירונות פב'08 מחלקה 2~


וכאן קריס מדווחת היישר מה...בית~ כןכן, בית. הדבר הזה עם קופסת האינטרנט בתוכו 3>.

חזרתי עכשיו מהקיריה, ראיתם מה זה?
כשנקבה עם פרופיל 97, קב"א 56, פסיכוטכני 90, חגורה שחורה בקארטה, רישיון לנשק
והמלצות מהרבה גורמים קשוחים - איזה תפקיד היא מקבלת?

פקידת לשכה.

מי תהיה פקידת לשכה?!?!?! מיייייייייייי???
לכו תחפשו מי תכין לכם קפה או תצלם לך מסמכים. אם באתם אליי יש לכם טעות.

אז מה אם זה "פקידת לשכה של מפקד חיל הים במח"י ". או משהו כזה...
אז מה אם זה להיות פקידה של "אלוף".
היום יום שני שסתם ישבתי כמה שעות בקיריה בלי לעשות כלום, היה לי "ראיון אישי"
עם ראש הלשכה של חיל הים שתלה בי תקוות רבות לתפקיד פקידת לשכה, הוא טען שצריך
נתונים מרשימים מאוד כדי להתקבל לתפקיד הזה, ואני עניתי שבארומה יש טובות ממני
בהכנת קפה. הוא חשב לרגע ואז במקום להתעצבן ולכעוס עלי, הוא החליט -לקרוא-
מה שכתוב עלי במסמכים... תודה לאל, פעם ראשונה שמישהו מתייחס למה שכתוב
במערכת הזו... אחרי כמה דקות, הוא הסתכל עליי במבט עם עיניים עצומות כאלו ושאל:
"אז... מה את עושה כאן בעצם? >> "

יופי ג'וחע.

אז העיפו אותי שוב לקצין מיון של חיל הים בקומה התחתונה... "לחכות", "להמתין"...
ומה כבר ביקשתי...? בסך הכל אמרתי שכל תפקיד חוץ מפקידה, מצידי שישימו לי רובה
בידיים וישלחו אותי לקו האש. מה אומרים לי? שבגלל שהנתונים שלי מרשימים רוצים
לשמור אותי לאלוף והתת אלוף של חיל הים בקיריה... כדי שאצא לקצונה ואשאר שם בפנים.
אבל מה איתי? אני רוצה לנשום אויר.... ולקחת אויר מריאות של אנשים אחרים >:
אז בינתיים אני אמורה להגיע כל יום לקיריה ב9 בבוקר, לשבת שם איזה 6-8 שעות בלי
לעשות כלום... ולחכות שיציעו לי איזה תפקיד שווה יותר.

בינתיים ההוא עם השלושה "פלאפלים" רוצה להפנות אותי לאלוף הארץ בקרבות מגע או
משהו כזה... שהוא מפקד וקצין ומשהו של קרב מגע בצבא... אבל עדיין, זה נראה לי
כמו דיבורים רחוקים בינתיים. אני רואה את עצמי מבזבזת המון זמן יקר בשבועות הקרובים.
נקווה לטוב \:



ועכשיו לגבי הטירונות.
היה ממש מגניב... מגניב מגניב, אבל יותר מגניב שזה נגמר.
רכשתי כמה חברות שוות לחיים~ קיבלתי גם אחלה מפקד וסגל די בסדר... (חוץ מסמל ומ"מ).
טירונות של חודש בערך... הזמן עבר די לאט, בעיקר בגלל זמנים שנתנו לנו להמתין בלי לעשות כלום.
האוכל היה נוראי. הבטריה בפלאפון נגמרה כמעט כל הזמן... הנעליים הצבאיות של הבנות
פשוט מצחינות את הרגל, שלא לדבר על הניחוחות באוהלים שישנות בהן 10 בנות... (20 רגליים).

טקס ההשבעה לא היה יותר ממצחיק... משעשע... ולהרבה מאיתנו היה "פיפיייייייי" :X
אני הושבעתי על הברית החדשה XD ... זה היה ממש קורע, הסמל לא ממש ידע מה לעשות עם עצמו.
אני גם ככה לא מאמינה בכלום, אז לא רציתי לבקש תנ"ך כמו כולם, יש לי מספיק ספרי תנ"ך.
אז ביקשתי ברית חדשה... כי קוראן זה בע ו"קלף" זה... דרוזי נו >>... אז לא.
אני מתגעגעת לנשנש, הM16 שלי ._.

חוץ מזה הכל פנאן... רואה הרבה את חבר שלי, עברתי למדי חיל הים שהרבה יותר נוחים ואיכותיים...
ויש פלאפון חדש עם מסנג'ר בפנוכו, אז אני פחות מנותקת מהעולם שלי גם שאני לא בבית עכשיו~
(רק שהוא זולל אפילו יותר בטריה =.=).
נכתב על ידי , 17/3/2008 16:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לChris/Raki אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Chris/Raki ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)