לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

גל עברי ירוק


מסמך אנושי מרתק המתאר את תלאותיו , חויותיו, מחשבותיו, ומסעותיו של סטודנט עייף בחיפושיו אחר האושר. הביֱקורות מהללות: " חלק בלתי נשכח מהטרילוגיה של קופיקו" " לוקח בסיבוב את אבא גנוב" זוכה בפרס הפוליצר ובמילקשייק של בורגר-קינג. תהנו!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2005

overated things...


בתכל'ס לא עשיתי יותר מידי בימים האחרונים. חוץ מללכת לראות מטאורים........

ולכן אני מקדיש את הקטע הבא לכל הדברים בחיים שתמיד יש מהם ציפייה גבוהה מאוד ובפועל לא מקיימים או בקיצור ...overated

 

1) ימי הולדת - תמיד ישנה האשלייה הזו שביומולדת הזה יקרה לך משהו מיוחד ... לא ברור למה בעצם אנחנו מצפים. (מסיבת הפתעה שוב.???, זכייה בהגרלה של מפעל הפיס, להיות הקונה ה 1000 של השופרסל? , שאנג'לינה ג'ולי תעזוב את בראד פיט ותבוא לעשות לנו ביקור בית? ) לא משנה למה אנחנון מצפים בפועל תמיד אתה מקבל את אותה ברכה מאמא ואבא (תודה לאל שיש  אותם שיזכרו שיש לך יומולדת בכלל.) החברים שלך עושים טובה שהם יוצאים מהבית אחרי שבע בערב ומכבדים אותך בנוכחותם (וגם אז רק בשביל הבורקסים) מקסימום עושים לך מסיבת הפתעה ( מה שדורש ממך יכולת משחק טובה לגרם להם להאמין שאתה מה זה מופתע ...חבל על הזמן...) מכינים לך עוגת יומולדת שאתה לא מסוגל לבלוע (בגיל 27 אתה מצפה שהחברים שלך כבר יפיקו לקחים ויזכרו שאתה לא אוכל אגוזים) והעובדה שאתה זקן שבשנה מבעסת לך את התחת..........

 

2) מסיבות יום העצמאות- תמיד מבטיחים לך מסיבה מטורפת , ים בכוסיות, שתייה ראשונה חינם , מרחב גדול לרקוד, 4 אולמות שונים,ואטרקציות אחרות שאותם כמובן לא יכולים לגלות לך כי זאת הפתעה....

בפועל אתה מצליח לתפוס איזה חבר פראייר אחר שאחרי שאתה מוכר לו את הסיפורים שמכרו לך מוכן לבוא (אל תעשה לחברך מה ששנוא עלייך), אתם מגיעים ב 12 בלילה , חושבים לדפוק כניסה, האולם ריק, רק אתם וה די.ג'י.....טוב , יושבים בינתיים לתדלק... שתייה ראשונה חינם... אתה מבקש קרלסברג- אין ! אתה מתפשר על טובורג- אין !  "טוב תביא מה שיש..." אתה מקבל כוס פלסיק עם שני שליש קצף של "מכבי" ואחרי שלוק מחליט להשקות איתה עציץ מפלסטיק.....  למרבה האושר לקראת אחת וחצי בלילה מגיעים עוד אנשים ... מהר מאוד אתה מזהה את החברים של אח שלך (  בן 17 (וחצי...)) ומבין שאם לא היית משלם כניסה כנראה שהיו שמים אותך בפורמאלין...כי בגיל שלך כבר מרגישים שצריך לשמר... .(מישהו אמר כניסה חינם לכל הבנות שהיום לובשות פעם ראשונה חזייה.???)  אתה מחליט לא להתבעס... תוך חצי שעה אתה כבר לא יכול לזוז , אתה מסוגל לרקוד רק עם אצבע אחת כי כל שאר הגוף מעוך בין ארס מזיע לציצי של הבחורה היחידה באולם שזאת לא החזייה הראשונה שלה.........

אתה מיואש ומחליט ללכת , שניה לפני שאתה יוצא אתה מחליט לשאול את השומר מה ההתעה שהבטיחו , אחרי הכל לא תרצה להפסיד...  הוא אומר שהוא לא יודע..אבך מהר מאוד אתה מקבל את ההפתעה כשאחד החבר' ה מהשכבה של אח שלך הקטן מאבד שליטה על הקיבה ומקיא עליך לפני שהוא מספיק לצאת החוצה... אחרי שמיציתה גם את ההפתעה אתה מחליט ללכת הבייתה , מחכה שעה למונית , לא מתמקח על המחיר , נכנס פנימה , מגיע הבייתה , משלם לנהג , שמייד מוציא תרסיס של הגומי המעצבן הודביק הזה ומרסס לך את כל הפנים...... "למה אתה כזה כבד? , יום העצמאות ! " הוא עוד אומר בזמן שאתה מדמיין איך הייתה ממלכד את המכונית שלו..........

 

 3)       לראות מטאורים ( או כל דבר אחר שיכול או אמור ליפול מהשמיים) – מבטיחים לך מטר של מטאורים, אומרים לך " מה , זה משהו של פעם במאה שנה..." דוגרי אין לך משהו יותר טוב לעשות ואם יראו אותך בפאב השכונתי שוב יציעו לך מיטה חמה ונזיד עדשים... אז החלטת לבוא ....ואפילו לנדב את האוטו.... בערך בשעה שמונה בערב , אתה באמצע ארוחת שבת משפחתית ואמא סופסוף הכינה קובה .... אבל אתה לא יכול ממש לאכול כלום כי לפני שמספיקים להגיד "אמן"  על הקידוש אתה כבר צריך להיות בדרך לאסוף את החבר'ה...

בכל זאת, כוכבים נופלים, לא תבוא לראות ?

אתה אוסף את החבר'ה... שלושה חבר'ה וסטודנט הודי שבא לחילופי סטודנטים... "לאן?" אתה שואל כמו נהג מונית מנוסה "למצפה רמון " התשובה לא מאחרת לבוא... תכל'ס אתה לא מבין איזה אינטרס יש לכוכבים או מה שהם לא יהיו ליפול דווקא במצפה רמון .. זה די חור... (אפילו במונחים של הדרום) "שעה.. שעה שאני מחפש את הים ... " למעשה לא ממש חיפשתי את הים אבל מסתבר שפראיירים לא מתים הם רק מתחלפים ... מצפה רמון , העיר שביום רגיל יכולת לגמור משחק שחמט על הכביש הראשי של העיר ולהישאר בחיים הפכה להיות הטרנד הכי חם בשוק הכוכבים הנופלים ואפילו חניה אי אפשר למצוא... לבסוף חבר שלך מציע לטפס על הר גמל ... טוב , בוא נתחיל שכל קשר בין הצורה של ההר לגמל היא מקרית בהחלט ולמעשה אם צריך לקרוא להרים על שם מה שהם דומים לו הוא היה נקרא "תל – חרא"  מה לעשות... הוא הכי מזכיר יציקה שכלב משאיר על המדרכה , ומי יודע אולי פלנטאולוגים (ככה מאייתים?) יגיעו למסקנה שדינוזאור קדום שאכל משהו מקולקל יצר אותו....

איציק מציע לטפס למעלה כדי לראות יותר טוב ... אתה לא מבין איך לעלות למעלה , מה שיקרב אותך לכוכבים ב 100 מטר יעזור לראות יותר טוב כוכב שנמצא 80 ק" ממך ( אל תתפסו אותי במילה לגבי המרחק , שמעתי איזה זקנה שאמרה את זה בדרך ולפי איך שהיא נראתה היא הייתה גם בפעם הקודמת שזה קרה (לפני מאה שנה) ככה שהיא בטח יודעת) אבל מה זה משנה ....אז טיפסת למעלה, קור כלבים , פלאשבקים ממסעות ניווט חוזרים אלייך כמו בומרנג , לא נורא הכנה טובה למילואים עוד שבוע .. אתה מנחם את עצמך....

למעלה אתה מגלה שהקור למטה היה עוד סביר , מזל שהבאת שק שינה , שעתיים שכבת על הגב מחכה לראות איזה משהו נופל מהשמיים... אבל לא,  אתה לא לבד , נמצאות איתך עוד 3 משפחות מרובות ילדים (למי שאמר שילדים זה שמחה  ללא ספק לא היו ילדים..)  כולם באו עם סטיקלייטים וכולם מחליטים שזה משעשע לצעוק " הההוווופפפפההה!!!!!" כל פעם שנדמה להם שהם ראו משהו שאולי הוא מטאור... . אחרי שעתיים שמה איציק מעיר אותך ואת הסטודנט ההודי , אחרי שראית שני כוכבים נופלים בקושי (אם זה לא היה גיץ של הסיגריה של האבא של מוטי, הילד שבאופן קבוע דרך לך על הראש כל הזמן) "מה , נרדמתם ? , היה מטורף , חבל על הזמן" הוא מנסה לשכנע אותך..

בדרך חזרה כולם מציעים להחליף אותך בנהיגה ..."אם אתה עייף רק תגיד..." אחרי חצי שעה נסיעה בא לך כוס מים אבל כולם ישנים אז אתה מחליט להתאפק..........

 

נכתב על ידי שיינפלד , 14/8/2005 00:04  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שותף נולד


יומני היקר , עדיין קיץ,

היות ושום דבר מעניין לא קרה לי ביום האחרון ואינני רוצה להלאות אותכם קוראי הנאמנים (יעל ,נטלי , בועז , אמא !! מה את עושה כאן?!!??? )

בסתם שטויות אני אפנה למכנה המשותף הנמוך ביותר , לא זה לא סקס, זה מציאת שותפים, כל אחד שניסה למצוא דירה עם שותפים יודע על מה אני מדבר , המצב המתסכל הזה בו אתה או מתחרה או שופט בשעשועון "שותף נולד" .

בשנתיים האחרונות הייתי השופט בתחרות ולהלן מקבץ דמויות שהשתתפו :

 

1) הלחוצה - היא מגיעה לדירה בדיוק מטורף של עשירית שנייה ונוזפת בך שאיחרת בחצי דקה, אז היא נכנסת לדירה ולאחר בדיקה מדוקדקת מתחילה לתאר "מקרים ותגובות " כל מי מכם שהשתתף בתרגיל בצבא מכיר את הנושא:

"נניח שאני ישנה בחדר ואתם באים ובדיוק רוצים להכין משהו במיקרוגל ? מה תעשו? "

"נניח שאני רוצה ללמוד בסלון ובדיוק יום ההולדת שלך חל באותו יום ואתה רוצה לחגוג עם חברים מה תעשה?"

" נניח שאני יוצאת מהמקלחת ערומה ואתה בדיוק יושב בסלון ורואה סרטים כחולים מה תעשה..?"

וככה היא ממשיכה שעות .... גם ניסיונות להפוך את  המצב למשעשע עם תגובות כמו "מה שעשינו 67 זה ברור הכי טוב"

ו " מה שעשינו ב 48 , ארבעים שנה לך תזכור..." לא ישנו אותה ולכן אני ממליץ לוותר מראש ולהגיד לה " אז בואי נניח שאת הולכת לחפש שותף אחר ושיהיה בהצלחה .."

 

2) הפסיכופט- כשהפסיכופט מגיע לבית הוא נראה נורמלי, הוא סוקר את הדירה ברפרוף , אומר לך "סבבה" ואתה מתפתה לקחת אותו

    רק לאחר שהוא נכנס לדירה ואתה מגלה שהוא ישן בשק שינה צבאי ורשת הסוואה תלויה לו מעל המיטה, ואוסף של סכיני קומנדו מעטר לו את הקיר אתה מבין למה נכנסתה אבל אז כבר מאוחר מידי .. למי יש אומץ להגיד לו ללכת ? במצב זה אני ממליץ רק על לישון עם עין אחת פקוחה.

 

3) סוכנת הנדל"ן- סוכנת הנדל"ן לא באה באמת כדי לחפש דירה היא באה יותר כדי להעריך את הנכס , היא תמיד באה מצויידת בסרט מדידה, פטיש קטן, ובעוד חברה , מייד לאחר גינוני נימוס מינימליים היא מתחילה בבדיקות של הנכס הכוללות :

דפיקה על הקירות עם הפטישון ע"מ לראות אם הם עמידים וגם אם הם מגבס, מדידה של כל הבית (כולל השרותים) וכמובן שהיא מודדת גם את גובה התקרה ..אלוהים יודע למה. .. בעודי מנסה להסביר לה שהיא לא קונה את הבית וזה לא באמת משנה אם הקרמיקות בשרותים הם ירוק זית או ירוק בקבוק היא משתיקה אותי "שששש... אני רוצה לשמוע את השקט..."

אח"כ היא מוציאה את חברה שלה מהחדר ומבקשת ממנה לצעוק כדי להעריך האם החדר אטום לרעש....."

במקרה זה הטיפול הוא : להזכיר לה שבעצם הבלטות נראות קצת רופפות, הזרם במקלחת הוא חלש קצת ועוד כמה דפקטים שיגרמולה לנטוש במהרה...

 

4) הבן של האמא הפולניה- נכון שאמרתי שאכתוב על האנשים עצמם ולא על האמא שלהם אבל באמת שאין לי מושג איך הוא היה כי אמא שלו דיברה כל הזמן..... למעשה שמעתי דפיקה בדלת והצצה בחור המנעול הראתה מישהו חביב , אז אמרתי מזל טוב ופתחתי את הדלת אולם התסבר שזו הייתה רק הטעייה , כי איך שהוא נכנס ראיתי שמאחוריו עומדים אמא ואבא , באתי לסגור את הדלת אחריו אבל הם התעקשו להכנס... לאחר שאמא ואבא עברו על כל הבית (כולל החדרים שלנו , שלא מתפנים) החלה החקירה : (כמובן שכל מה שאמרנו נרשם בדפדפת מסודרת)

"אז מה אתה לומד ? ואת? ": (לשותפה ההמומה שלי שלא הבינה מאיפה זה בא)"  ומה אתם מתכננים לעשות כשתסיימו?  ואת?"

" ומאיפה אתה בארץ? ואת? " ולאחר שסיימה עם החלק הנוח של החקירה היא עברה להפעלת לחץ מתון ...

" אז מה ? אתם מעשנים ? סיגריות? סמים? " " אתם בטוחים שלא..?" ולאחר חזרה על השאלה באלף אופנים שונים היא עשתה טובה ואמרה לנו אחרי שכבר החלטנו שכף רגלו של בנה היקר לא תדרוך בבית הזה לעולם יותר "אנחנו נחשוב על זה ונתקשר אליכם" איך שהיא יצאה אמרתי למיטל  (השותפה)  "...ושלא תשתה לי חשיש שם ....."

במקר הזה אין מה לעשות רק לעשות פרצוף מסטול ולהגיד לה " אני מזה שמח שהבן שלך בא לדירה כי מזה קשה לגלגל לבד..."

או פשוט לפנות אליו ולומר " אתה מעדיף בסיגריה או בבנג?"

 

זהו חברים אני צריך ללכת אני אכתוב בזמן הקרוב לכל המגיבים ותודה לכל מי שכתבו תגובות .....

המשך יבוא..........

 

נכתב על ידי שיינפלד , 11/8/2005 00:23  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמה טמבל בנאדם יכול להיות?


כמה טמבל בנאדם יכול להיות?

טוב, אז מה כבר רציתי ? לחזור לדרום בשלום ! אתמול ישנתי אצל יעל בלילה בת"א. בתור מי שלא רגיל לשמוע מכונית / כל רעש אחר בלילה בזמן שהוא ישן , לישון על אלנבי היה חוויה רעה במיוחד והתחלתי את היום מעוך לגמרי..

בתום החלק הפרודוקטיבי של היום תפסתי אוטובוס לארלוזרוב בתקווה להגיע מוקדם הביתה .....

לשמחתי איך שהגעתי היה אוטובוס שעמד לצאת המתחנה , עליתי עליו ומייד נדרמתי...

חצי שעה אחרי זה התעוררתי וראיתי מלא עצים, עכשיו, פעם אחרונה שבדקתי אין מלא עצים בדרך לב"ש......

לקח לי איזה 5 דקות להבין ,,,אני על האוטובוס לירושליים.......איזה חחחחרררראאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כמובן שידעתי ישר מה המקור לבעיה - הבלוג- אין מה לומר הוא מביא לי מנחוס. כשפירטתי את התאוריה בפני יעל היא אמרה

לי " מה אתה ניאנדרטל? , אתה באמת מאמין בשטויות האלו? " אמרתי לה שכן ושאינשאללה שהמנחוס מהבלוג יעבור גם אליה..

פה פתאום היא נלחצה , היא ביקשה ממני לבטל את בקשת המנחוס וכך עשיתי....

אבל מסתבר שכמו מנוי לyes הרבה יותר קל להתחיל מאשר לבטל את זה אח"כ...

לא עברה שעה ויעל מתקשרת אליי ואומרת שהיא נעולה מחוץ לבית בלי כסף באמצא הצהריים ושחום ינשופים בחוץ!!!!!!

ועל זה נאמר : " אם תנחסו אין זו אגדה" וגם " ניחסתה נכונה! " (לקוח משעשועונים) .

אקיצר עשיתי טיול ארוך למדי ברחבי הארץ ולמדתי שבזמן שלמדתי כמו כלב הספיקו לבנות תחנת אוטובוס מרכזית חדשה בירושליים. חבל רק ששמו בכניסה מגלה מתכות ומאבטחת שלא יודעת להשתמש בו (מישהו היה צריך להסביר לה לעזאזל שכשמישהו עובר וזה מצפצף אז צריך לעצור אותו ולא הפוך........). את הדרך חזרה עשיתי דרך קרית - גת.

פרט משעשע למדי: בכניסה לקרית-גת יש שלט גדול וכתובים המרחקים לניו-יורק , פאריס , שיקאגו וכו'

למה זה טוב? האם זה כדי להניא אנשים מלברוח? שיחה אפשרית:

איש א: " אני בורח מהעיר הזאת , נמאס לי"

איש ב: "לאן תלך ?"

איש א: "לניו יורק"

איש ב (לאחר בדיקה בשלט) : "מה אתה מטורף , זה 5000 ק"מ מפה ..."

(מישהוא צריך היה אם כן להוסיף שיש גם ים באמצע.............)

בכל אופן , עד פה להיום, אני גמור והולך להשלים שעות שינה ..........

נכתב על ידי שיינפלד , 8/8/2005 17:32  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  שיינפלד

בן: 46

תמונה




209
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשיינפלד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שיינפלד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)