ניני בארץ הבארים

אני הולכת עם הרבה חששות,

אך גם צפיות.

סוכריות תות למקרה ש

למרות שהמקרה היחיד שקיים הוא שאני אתבאס,

או שהוא יתבאס,

או שנתבאס אחד מהשני.

ואולי בכלל יתבטל.

אבל לפני שבוע נדרתי נדר לעצמי,

שלא כל דבר בחיים יוגש על כפית של זהב,

בייחוד שלא דבר כזה,

ואני אהיה הכי שאני יכולה,

כדי להגיע לשם כבר,

לאושר הפאקינג מיוחל.

ואם לא יצא-

אז נתתי את הכל שבי,

וזה כנראה לא היה מספיק.

אז הנה אני,

הולכת עם הרבה ביצים,

לפגישה המביכה ביותר שתהיה לי בחיי.

ואם לא אמות,

לפחות אדע איך זה מרגיש לרצות.

ואם יורשה לי להיות אופטימית,

אולי אפילו לא אעשה לעצמי פדיחות.

אז..

Wish me luck?!

נה,

על מי אני עובדת.