זה היה החופש הכי מדהים שהיה לי אי פעם.
הכי עמוס שהיה.
פעם ראשונה שהוא לא נמאס לי.
שלא רציתי כבר לחזור ללימודים.
באמת שהייתי מסתדרת בקלות עם עוד איזה חודש.
אם לא קורה שיושבים בבית בבטלה ורוצים שהחופש כבר יסתיים זה לא חופש באמת.
ולא הייתה שנייה כזאת.
רוצה להעביר את החופש אחורה.. לחוות את כולו מחדש..
לנשום כל נשימה עמוקה.
להנציח כל שנייה.
הוא היה מדהים.
כ"כ מדהים.
כל האנשים שאני כ"כ אוהבת שעשו אותו כזה.
כל האנשים הרחוקים שנראו טיפה יותר קרובים בגללו.
כל האנשים החדשים שפגשתי... אנשים מדהימים.
כל אחד מהם.
פעם ראשונה שהחלטה שלי עם עצמי באמת עבדה.
פעם ראשונה שהשארתי את הביישנות מאחורה והתחברתי מהר עם אנשים.
פעם ראשונה שהייתי מעל שבוע בשטח.
נשיקה ראשונה.
חבר ראשון.
אהבה ראשונה.
פעם ראשונה שעבדתי.
פעם ראשונה שנכנסתי לתת משקל (זה היה בטעות).
פעם ראשונה שחוויתי מלחמה (נקווה שגם אחרונה).
פעם ראשונה שנסעתי לבד לת"א (אני מצוינת בללכת לאיבוד!)
פעם ראשונה שלמדתי והשקעתי בחופש.
יש עוד כמה פעם ראשונה... לא זוכרת כרגע...
שאני אגיד שוב שהיה חופש נהדר?
היה חופש נהדר!