תכירו. זאת אנג'י, ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי.

למי שלא יודע אני עושה שירות לאומי בצער בעלי חיים רחובות וביום שישי, כשאני הייתי בחופש, הגיעה לצער בעלי חיים כלבה בליווי בעליה שהיה ערס למדי ורצה למסור לנו את הכלבה. בעקבות הצפיפות, חוסר התקציב והעובדה שכלב זו חיית בית ולא חיית "קחו אותי עד שימאס לכם ואז תזרקו אותי" סירבו העובדים לקבל את הכלבה. הבעלים של הכלבה החליט שהדבר הנכון עכשיו יהיה לזרוק את הכלבה אצלנו בכל מקרה ולאיים על אחת המתדבות שאם היא תרשום את המספר של האוטו שלו זה לא ייגמר טוב. בכל אופן הגיע יום ראשון, אני מגיעה לכלבייה ופוגשת כלבה מפוחדת ומקסימה, מה שנקרא אהבה ממבט ראשון. מאז היא הלכה אחריי לכל מקום, אם זה ללכת אחריי לשירותים ולחכות לי מחוץ לדלת או אפילו מצד אחד של המשרד לצד השני שלו. אחרי יומיים של היכרות עם המלאך הזה הצלחתי לשכנע את אמא שהיא תהיה כלבה שלי. כלומר שאני אטפל בה, אני אקנה לה אוכל, אני אוריד אותה וכו'.

כן, היו לי התלבטויות בהתחלה אבל עכשיו אני יכולה להגיד בלב שלם שלאמץ אותה זו ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי.