אלי: "ראיתי השבוע את נופר." 

שירלי: "נו כמה היא השמינה?" 

אלי: "למה את רעה?? 

        רצח." 

ספיר הלבנה: "היא לא נראת טוב..." 

שירלי: "את לא מבינה, זו בעיית התאים שלה." 

ספיר הלבנה: "כן, הכל טעים לה." 

אם הגלולות שלך אומרות שיום שישי היום והיום לא יום שישי את בבעיה. 

התחנה זה פאב . 

שירלי: "הוא אשכרה רצה שנלך ברגל לתחנה??" 

אני: "זה כי חברה שלו לא מרשה לו לשתות ולנהוג." 

שירלי: "אז שהיא לא תשתה והיא תנהג! מישהו צריך להחזיר אותי הביתה!" 

אלו מכם שהוסיפו אותי לפייסבוק יודעים שהרבה מהסטאטוסים שלי מתחילים ב"כשאני אהיה עשירה ומובטלת", המשפט הזה מלווה אותי גם ביום יום וזה כנראה למה אמא שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תקנה לי חולצה שרשום עליה "אוהבת אותך כמו שאתה – עשיר, עקר ונוטה למות." 

גיא: "אוי ואבוי!" 

אני: "מה קרה?" 

גיא: "שמת את הלק המזעזע הזה גם ברגליים?!" 

אני: "אתה יודע שקיבלתי את הצו גיוס שלי שבוע אחרי שהתגייסתי? אם לא היה אינטרנט הייתי עריקה היום... לא שזה משנה כי גם ככה אני משתמטת." 

את יודעת שאת צריכה להסתפר כשהשער שלך מסתיר את הקעקוע. 

את יודעת שאת חייבת להסתפר כשהקעקוע שלך בגב התחתון. 

התקשרתי לשירלי הביתה. 

שירלי צועקת ברקע: "מי זאת??" 

אמא של שירלי: "מי זו?" 

אני: "סיון." 

אמא של שירלי: "סי... מי זו?!" 

אני: "במבי..." 

לסיום אני רוצה להגיד שאני ושירלי שתי חופרות ורואים את זה בבלוג אבל לא כמו שרואים את זה בחשבון פלאפון שלי. מכאן נובע שאם אתם מעוניינים שיהיו יותר ציטוטים ושאני אעדכן יותר מישהו מכם צריך לקחת את תשלום השיחות שלי על עצמו. 

-הצלם-