חשבון האלכוהול שלי ושל ספיר. 

ספיר השחורה: "החשבון בינתיים זה 450 שקל ויש לי 130." 

אני: "יש לי 200..." 

ספיר השחורה: "אז אני אחזיר לך מחר." 

אל תצפו מבנות שלא יודעות לספור צ'ייסרים למתמטיקה אפילו יותר מסובכת. מזל שיש אשראי... 

כשאת מגלה שהבחור שיושב לידך בבר מכוער הרעב של "בואנה אני יכולה לאכול צלחת אדממה שלמה לבד" הופך ל"ברמן! תפנק אותנו בפיצה, צ'יפס וגם איזה משהו טעים לקינוח". 

ספיר השחורה: "אבד לי הקסם להתחיל עם ברמנים." 

אני: "להתחיל?? ספיר, את היית אומרת להם 'השירותים שם. יש לך 3 דקות לבוא. זוז!'" 

אם שמתי כרית חימום במיקרו ל2 דקות, בינתיים הכנתי קפה וכשחזרתי למיקרו הזמן היה על 1:11 זה גם אומר שמישהו חושב עלי? 

בעודי מעבירה את הנוטלה החדשה מהשקית של הסופר אל הארון עם יד אחת חשבתי לעצמי "איזה באסה זה יהיה לנקות את הנוטלה אם אני אפיל אותה והיא תתנפץ על הרצפה" ואז... הכנסתי אותה לארון. סוף גרוע, אה? אבל אל דאגה, כמו שאני מכירה את עצמי מה שלא נשבר היום ישבר מחר. 

ספיר התקשרה אלי מדוכדכת מעט. 

אני: "עזבי ספיר, אני חרא כתף... בת זונה של ציצי אבל חרא כתף..." 

אני: "יש היום הופעה של תומר יוסף בפלורה, אתה בא?" 

גיא: "אני אבוא ב12.13.2014" 

אני: "סבבה... אין בעיה... אז נדבר ב40 לחודש." 

גיא: "בכיף הייתי מדבר איתך ב40 לחודש אבל אני עסוק." 

אחרי ההופעה של תומר יוסף. 

ספיר השחורה: "איך הוא לא שר את 'קניתי לי פרח'?" 

אני: "התכוונת 'תשאירי לי פרח'? של שוטי הנבואה!" 

הסוגיה של דונאטס של דאנקן דונאטס או סופגנייה של רולדין קשה לי אפילו יותר מ"את מי אתה יותר אוהב? את אמא או את אבא?"