אז עברו 53 ימים מאז שהתחלתי ללמוד לפסיכומטרי והספרים עדיין שוקלים משהו כמו 18 קילו משמע דיו לא שוקל הרבה. 

ממש לא רציתי לקום היום בבוקר אבל הכרחתי את עצמי. קמתי, התארגנתי והלכתי ללמודים. שם גיליתי ששעתיים קודם לכן קיבלתי הודעה שהלימודים בוטלו. 

שירלי: "וואי הוא מוכר לי!" 

ספיר השחורה: "כן... תכירי, זה מיכאל, הזדיינת איתו." 

אנטון: "אני לא שיכור. את כל האלכוהול ששתיתי ב48 שעות האחרונות כבר הקאתי." 

מייקי: "אני צריך מארחת לאטמוס, את רוצה?" 

אני: "לא, אני לא אוהבת לעבוד, טוב לי להיות מובטלת." 

אני: "את לא אוהבת אותי בכלל..." 

שירלי: "הרגע קמתי במבי, אני לא אוהבת אף אחד." 

אם הייתי יודעת שהיום יהיה היום שהרופא שיניים יגיע למסקנה שצריך לעשות לי טיפול שיניים באלף שקל ועל הדרך להרדים לי את כל הפרצוף סביר להניח שהייתי מחכה עם החצ'קון הממש כואב שפיצצתי אתמול. 

אני: "הורדתי אפליקציה נגד יתושים." 

שחר: "איך זה עובד?" 

אני: "זה כנראה לא עובד." 

נתי: "אוי במבי, את ממש כלבה..." 

אני: "זה קצת מעליב שאחרי כל הזמן שאנחנו מכירים רק עכשיו עלית על זה." 

פעם חשבתי שאני מאלה שהמחזור לא משפיע על ההתנהגות שלהן ואז הבנתי שלבכות כי קניתי קמח תופח במקום קמח רגיל זה לא רציונאלי. 

נעמה: "אבא, ששחר היה קטן הוא ידע לעשות שפאגט?" 

אבא: "באצבעות של הידיים." 

אני: "אתה יודע מה ממש כיף? כשהכלבים בכלבייה אוכלים חרא ואז קופצים עליך ומלקקים אותך בפנים." 

מייקי: "את יודעת מה יותר כיף? כשאני אוכל חרא ואז מלקק אותם בפנים!"