"את יודעת שאת צריכה להסתפר כשהשער שלך מסתיר את הקעקוע. 

את יודעת שאת חייבת להסתפר כשהקעקוע שלך בגב התחתון." 

את זה כתבתי בפוסט בספטמבר 2011. עוד לא הסתפרתי מאז. 

עקצו אותי אתמול בלילה, עקיצות מפחידות, אני בכלל לא בטוחה שזה יתושים, יש מצב שזה ספיידרמן. 

אני: "הלחם הזה ילך יותר טוב עם גבינה מאשר עם שוקולד." 

אמא: "אז למה את לא שמה גבינה?" 

אני: "אני צריכה לאגור שומנים כדי שיהיה לי ממה לחיות כשאני אצטרך לשלם בעצמי על האוכל." 

פלאש עצבני בהגדה הינו פלאש שבו אני ושירלי נראות באותו צבע. 

יובל: "יורד גשם!" 

אני: "אני יודעת, זה בגללי... זה תמיד ככה אחרי שאני שוטפת את האוטו." 

שירלי: "אמא שלי לבנה ואבא שלי שחור אז יצאתי גמדה." 

אני: "אני מצטערת להגיד לך אבל הצמח שלך מת." 

אמא: "הוא לא מת! הוא פשוט צומח לכיוון אחר." 

אני: "כן, לכיוון הרצפה." 

שירלי: "עשיתי את הבלתי אפשרי!" 

אני: "ליקקת את המרפק?" 

שירלי: "אז עשיתי את הכעמט בלתי אפשרי..."