בבוקר הזה, בתכנון, קצת נוסטלגיה. אחרי האימון של הבוקר, אני (בתכנון) מתלבש חליפה, מעומלן, מגוהץ, נכנס מכונית משתלב בתנועה (בתכנון, בתכנון) ונוסע רמת גן. מה ברמת גן? ובכן, (לפי התכנון, התכנון) אני מסקר בסיס שלישות ראשי, שם ביליתי פעם כמה חודשים, עת הייתי פוחז צעיר ונקלה, ואפילו, אם יצא (בתכנון, בתכנון) אכנס לצוללת, יה בה יה. ועכשיו, מבוגר, מעומלן, מגוהץ, יש בידי אישור כניסה לרכב, קוד יו אימג'ן דט? ולא עוד, אלא בידי קלסר דק ומעוצב פוטושופ, ואפילו דיסקאונקי עם מצגת קלה וחתיכת תוכנה שתפתור את בעיות העולם (בתכנון, כמובן, בתכנון) ואם ירצה הגורל, אחליט אותו זמן אם לקפוץ גם לויקו, או לחזור למשרד, שטוף אושר, או עצב, ואולי, אם יצא, אעלה לקומה העליונה, שם ישבו פעם מפקדי הקורס, אלך לצפות בתמונתי שנמצאת שם, כמעט גודל טבעי.
אולי.
בתכנון.