יד קרה מלטפת את פניו, סוגרת קפילרים, הצבע נעלם מלחייו. חטא קופא על מקומו, מנהרה מגיחה משום מקום, ובסופה רק עיניים שקדיות. "הכל בסדר?" שואלת פרי, וחטא משתעל בחזרה, מנסה להמשיך לדבר, שיעה קרה מבצבצת ממצחו, הוא מתנצל, קם ממקומו ופורץ בספק הליכה ספק ריצה.
"זונה" ממלמל לעצמו "את הג'וב שלי"
כאילו יד נעלמה הגבירה כפתור ווליום, הדלתות הנפתחות מכות את חטא ברעש הרחוב, המולה של חום, צפירות ותנועה, ושוב הכל מתערבב, פרצופים, מפתחות נרעדים אל סוויץ' מכונית, קו מפוספס הופך לבן, דלת נטרקת ומים מעלי אדים ממלאים את חדר האמבט. ידו נשלחת אל קרם הלחות, ותוך שהוא ממנטר לעצמו "זונה" הוא מגיע לסיפוק עצבני, מכוון את שפכתו אל פתח הביוב. בתנועות חדות הוא מתנגב, ופוסע אל המיטה, בדרך מדליק את מערכת הסטריאו, הדיסק של פיית' נו מור מרעיד את הקירות. חטא טומן ראשו תחת כרית, ידיו מאגרפות את השמיכה למקומה, וזו זעה מעלה מטה עם כל נשימה ונשיפה מהירה. מתחת לכרית מעומעם קולו.
"זונה"
"זונה"