יש איזו התרגשות קטנה באויר. אני נובר במפות, קורא היסטוריות, ביוגרפיות, אלמנכים. בין אימון של בוקר, למחויבויות של אחר צהריים, אני קורא מפות טורקיות כאילו הייתי זאזי. יש לזה דאון סייד, כמובן. אם הכל הולך כמו שצריך, הבלוג הספציפי הזה הולך לרדת ברמת הפעילות שלו. מצד שני, אני מוכן לקבל סופר צללים, לזמנים שלא אהיה פנוי. יש קופצים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
