ביקורת בונה
היום כמעט ועלבה בי הנורווגית, תוך שהיא קוראת מכתבים שנתתי לה לקרוא, ובמדרג המתבקש הגעתי שם אחרון, עודה מהללת מכתבים שנכתבו בידי אחרי. ביקורת נותנים באהבה, או שלא נותנים בכלל.
משפטים מהחיים
- זה שיש חום זה טוב, כי זה אומר שהגוף נלחם, לא?
- כמה שהנזלת ירוקה יותר וסמיכה יותר, סימן שהגוף מחלים.
- זה טוב ששורף כשמשתינים, זה מחטא.
מה זה פה? נהיינו איבגי?
הערכה עצמית
אני, אין בי חשק לעשות משהו רק כדי להחמיא לאגו. כשאני עושה משהו, אני עושה זאת בכוונה תחילה. אני שופט אופי מצוין (לרוב) של בני אדם, אפילו בצבא חושבים כך, תוך תקיעתי ליחידה שזה תפקידה. מתסכל אותי להגיד משהו למישהו רק שיענה לי "אתה אומר את זה סתם". אני לא אומר כלום סתם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
