עלילות הגמד בניימין

אחרי כמה שנים טובות רציתי לכתוב משהו.

מסתבר שאת מספר הבלוג עוד זכרתי אבל להצליח להיכנס אליו כבר אי אפשר היה, עוד כמה נסיונות ובסוף שלחתי אימייל לישראבלוג לבדוק אם יש מצב לשחזר את הבלוג.

מסתבר שכן, וכך חשתי גאווה עזה על השתייכותי לתעשיית הסטורג' המפוארת ותהיתי כמובן באיזה tier שהו כמויות הבייטים האדירות המתארות את פועלי בשנים 2003-2006...

מה רציתי לכתוב כמובן שכבר שכחתי אבל בכל זאת החלטתי שמדובר בסימן מלמעלה והרמתי את הכפפה.

בשנים שחלפו לא טמנתי את ידי בצלחת (ואת בולבולי בתחתונים) וכך מפוסט של אבא צעיר לילדה ראשונה אני כבר בסטטוס של אבא לשניים וחצי (טפו טפו טפו מלח מים), בניית עריסות התחלפה בבניית פאזלים 150 חלקים, תיקון אופניים ועוד.

בימים אלה אני מחכה בקוצר רוח לטיול הבא (על זה לא מוותרים עדיין) ובינתיים תמונת ציוד טיפוס ההרים ששימש בטיול האחרון באיטליה או "איך לכסת"ח את עצמך עם שאקלים סינים שעולים פחות מחתיכת החבל שהם קשורים אליו וכתוב עליהם not for climbing"

גמלייה