הכל התחיל ביום שלישי, בשיחת טלפון עם ירון שחזר מחו"ל. הוא פלט, כבדרך אגב, "מתי אתה מתחיל ללמוד למבחן ? היום ?". הלם. דממה. ואז: "מתי המבחן ?".
"יום שלישי, מה ? לא ידעת ?". לא האמנתי שזה קורה לי.
דווקא עכשיו ? הרי חצי מחופשת הסמסטר ביליתי במועדי א' של סמסטר ב', מועדי ב' של סמסטר א' ואז עוד מועדי ב' של סמסטר ב', ועכשיו זה ? מועד ג' בלוגיקה ? דווקא כשתכננתי לטייל ברביעי חמישי, שבת מפנקת אצל ההורים...
מייד החלו הלבטים והמחשבות. מוחי הפתלתל החל לפעול ללא שליטה.
מנגנון ההגנה האינסטנקטיבי נכנס לפעולה - הכחשה.
וכך עבר לו יום שלישי כאילו כלום.
הכלי השני של מנגנון זה - המכונה"יהיה בסדר" (אותו הורי כה אהבו בגיל ההתבגרות) או המחר-כך קנה לי גם את יום רביעי (למרות שכבר הכנסתי ספר וקלסר לתיק).
יום חמישי, אחרי שישנתי 11 שעות (ועדיין הייתי מת מעייפות כל היום) התיישבתי בספתי האהובה והתחלתי לקרוא את החומר המרתק. נורא, פשוט זוועה,לא מעניין, ובעיקר לא ברור (בעיקר כשבאים לשני שיעורים ותרגול וחצי בסמסטר, ותרגילים מעתיקים כמה באופן חלקי).
בצהריים נשברתי, והחלטתי שאם לא ללמוד - נלך לעבודה, שם דווקא למדתי איזה 20 דקות.
יום שישי - באסה משותפת עם ירון - נחמד יותר לסבול בשניים אבל גם מקטרים כפליים. מזל שהוא לא מעשן אחרת בכלל חבל על הזמן.
היום, יום שבת, קמתי ב 10, הלכתי לספה (הספרים כבר שם) והתחלתי לקרוא על מערכות היסק. ריכוז מלא.
ריכוז בלמה לא לגשת למבחן, בלהצדיק ש 53 זה ציון לא רע יחסית, בזה שכבר אין מספיק זמן ללמוד. בסוף החלטתי. לא ניגש. נעשה את חיי יותר מאושרים. זה הרבה יותר חשוב מציון אחד.
עוד כמה שיחות טלפון לקבל "אישור" מהחברים (חלק אישרו, חלק לא...) ואני מאושר.
אז מה עושים עכשיו ? הולכים לעבודה. ולמה ? שיהיה כסף ללמוד...
וכך מצאתי את עצמי בדרך, הולך ומזיע וחושב על מעגל קסמים שכזה. די אדיוטי, אבל שיעשע אותי. תמיד אהבתי מעגלי קסם, פרפטום מובילה - בעיקר בציורים הגאוניים של ESCHER.
אז הנה שניים:
לא עושה מבחן, אז הולך לעבוד לממן לימודים <--------------------------------------------/
| |
/\ |
לומד (ועובד) כדי לרכוש מקצוע, עבודה טובה ? עניין ? ולזה צריך ציונים טובים... |
| |
/\ |
מוציא ציון רע - צריך ללמוד שוב, אין זמן לעבוד - צריך ללמוד... --------------------------\
הולך לעבודה, כותב בבלוג ---------------------->יש הרבה עבודה ולא הספקתי.צריך לעבוד
<----------------------
נ.ב. הופתעתי מחוסר הערה פמינסטית שוויונית אחת אפילו לקטע הקודם. מה זה אומר ? או שקוראיי הם גברים, או שהנשים אינן פמינסטיות, או שרק סבל של בנות אחרות עושה להן טוב ?