עוד לילה עם שינה צולעת. בן 26 ושינה של בן 60 זה דרך לחיות זה ? זה לא חיים זה חייף !
שוב השעון מצלצל בשבע ועשרים, ושוב אני לא מצליח לצאת מהמיטה.
יש תמורה לאגרה
אתמול בבוקר, אחרי שכבר הצלחתי לצאת מהבית והתחלתי ליסוע לעבודה, החלטתי ששכחתי את המשקפיים בבית (לובש אותם רק בנהיגת לילה או שיעורים). כמובן שכשחזרתי הביתה ובדקתי התברר שהם היו בתיק שלי.
מה שעוד התברר זה שלא דמיינתי את הצחנה שהרחתי כשיצאתי. ביציאה השנייה דילגתי מעל פגר של חתול לבן שהיה מונח לו בשביל.
דבר ראשון שהפליא אותי הוא איך א. (חברתי) לא הוציאה אותי החוצה לפנות אותו. כנראה שאנשים משתנים וכנראה שהצלחתי לעורר בה קצת אמפתיה למצבי בבקרים.
כשהגעתי לעבודה החלטתי לבדוק כמה יעלה לי לפנות את היצור, שכן חוויה אחת של איסוף חתול בחתיכות מהדשא בבית של ההורים כשהייתי ילד (לכלבי האהוב ז"ל לא היתה אמפתיה רבה כלפיי כנראה כשקרע אותו) השאירה בי צלקות רגשיות ובעיקר ריח רע.
חייגתי 106, נתתי לטלפנית את תיאור המיקום, שמי ומס' הטלפון, וכשחזרתי בשמונה בערב הביתה הוא כבר לא היה שם.
בחישוב מהיר, אם נניח שפעם בשנה יש פגר (למרות שבשנתיים הראשונות שלי בעיר הקודש לא ראיתי) בחצר שלי יוצא שאני משלם בערך 1400 ש"ח לפגר. לא רע.
אה, וגמרתי בלילה את הספר "נס בסנטה אנה" שקפוצ'ון נתן לי. מעולה. פשוט מעולה, הסוף בעיקר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
