החיים, היקום וכאלה

במשך מאות שנים אירופה הייתה The place to be. מאות שנים שהיא הייתה היבשת המתקדמת ביותר. ועם הקדמה, הדת והשטח באות גם המלחמות. וכמה ששלושת הגורמים האלה חזקים יותר, כך המלחמות אדירות יותר.

במשך מאות שנים נלחמו באירופה מסיבות אלו ואחרות, שרובן ככולן סבבו סביב שלושת הגורמים. מאות שנים נכבשו שטחים. מאות שנים שטחים נכבשו בחזרה. ואף אחד לא התלונן. כולם חיו להם באושר ועוני, ובצוואה של עצמם.

אחרי שתי מלחמות העולם, ובעיקר השניה, העולם השתנה – בלשון המעטה. אימפריות חדשות קמות, אימפריות ישנות נפלו. בין השאר, צצה לה גם מדינה חדשה, זעירה ובלתי משמעותית כלל בשם "ישראל". חלקכם אולי שמעתם עליה.

והנה מגיעה ישראל, אחרי חמישים וקצת שנות קיום, ומחליטה כי חלק מהשטחים ברשותה לא שייכים לה. היא גם מחליטה שמה שעבד בסבבה לאירופה כל כך הרבה זמן, לא מתאים לה ולא יעבוד אצלה. והנה, ישראל מחליטה לתת כמה מהשטחים האלו למען שקט זמני, להתהפך לצד השני ולחזור לישון. רק כדי שיעירו אותה לאחר הפסקה קצרה וידרשו עוד.

מישהו מכם קרא את הסיפור "העץ הנדיב" ולא חשב בסיום הקריאה כמה שהעץ פראייר? ישראל, מבחינתי, היא כמו העץ. היא נותנת ונותנת, עד שבסוף כבר לא ישאר לה מה לתת.

וקורה קרע גדול בעם, ונשברות מסורות, ונפגעים תושבי ישראל למען תושבי שטח אחר, אבל למען הבירוקרטיה והמבט המאשר של אמריקה ושאר העולם, ישראל תסכים לכל זה.

טיעון אחד ששמעתי בעד תוכנית ההתנתקות, הוא שאם לא ניתן את השטחים - הפיגועים, הטרור והמצב יהיה אלים יותר וגרוע יותר, ושמלחמת התשה נוספת צפויה לישראל. אני אפילו לא אגיד את המשפט הצפוי "לא נכנעים לטרור". אני פשוט אכתוב שאם בריטניה הייתה נכנעת להפצצות הבלתי פוסקות של גרמניה במלחמת העולם השניה, ואם ברית המועצות הייתה מרימה ידיים,  אני חושש שתוכנית ההתנתקות לא הייתה בראש מעיינינו.

ולסיום, אציין שכל מה שנכתב לעיל הוא רק דעתו של ישראלי ימני אחד, ואם לא גיבשתם דעה בנושא, או שאתם לא בטוחים בדעה שגיבשתם, תוכלו לקרוא על תוכנית ההתנתקות באנציקלופדיה הבלתי משוחדת, או לקרוא טענות (בלתי משוחדות גם כן) בעד ונגד ההתנתקות. שיהיה לכם המשך יום נעים.