יש אנשים שעובדים במשטרה ומגנים על האזרחים. יש אנשים שעובדים בבתי חולים ומצילים חיים. אני מחלק פלאיירים בקניון. בתוקף עבודתי אני פוגש הרבה מאוד בני אדם, ומקבל הרבה תגובות שונות מהאנשים להם אני מנסה לתת את הפלאיירים. הנה כמה סוגים מהאנשים שנתקלתי בהם (הערה: חלאות האדם האלה מתוארים בלשון זכר, אך מתייחסים לשני המינים):
המורעלים – אלה שכשאתה מציע להם פלאייר, מסתכלים עליך בפרצוף כזה, כאילו ניסית להרעיל אותם. כאילו הרגע תקעת להם סכין בגב. אתה מרגיש שהמשפט הבא שהם הולכים להוציא מהפה הוא "הגם אתה, ברוטוס?"
המפרסם של קופת חולים כללית – הוא יודעים רק מילה אחת. "למה אתה מביא לי פלאייר?". כי העבודה שלי היא לחלק אותם. "למה?" כי זאת הדרך שלי להתפרנס. "למה?" כי... הבנתם את הרעיון.
הבדרן – זה שחושב שהוא היחיד שהצליח לחשוב על הבדיחה שאתה שומע עשרות פעמים ביום. ואז הוא לא עוזב אותך עד שאתה מחייך. לעיתים ינסה עליך את הבדיחה של לשאול אותך: "לקרוא את הפלאייר"? ולקרוע אותו כשתהנהן בראש, או, לחילופין, תתעלם ממנו.
המתעניין – זה שרוצה לדעת הכל. "למה אתה מחלק פלאיירים?" כי זאת העבודה שלי. לא נמאס לך? למה אתה עושה לנו את זה?" זאת לא הבחירה שלי. "מה יוצא לך מלעמוד פה כל היום?"... וכו'.
הממחזר – זה שנותן לך פלאיירים של אחרים.
האספן – זה שכשאתה מציע לו פלאייר, אומר שיש לו כבר בבית/באוטו.
הנצלן – זה שבזמן שהוא מחכה לבדיקה הביטחונית של השומר, קורא לך מהפלאייר שאתה מציע לו, במקום לקחת אותו או להגיד שהוא לא מעוניין.
המפלצת מטראאל, אבל בהפוכה – זה שחושב שאם הוא לא רואה אותך, אתה לא רואה אותו.
התחמן – זה שלוקח לך מהיד כמה שיותר פלאיירים במטרה למכור אותם בעתיד. לעיתים ינסה לצאת ולהיכנס לקניון שוב ושוב.
המהנהן – יתקרב אליך בצעדי ענק, תוך כדי הנהון קדחתני, ועם חיוך של מליון דולר, ורק כשיעבור על פניך תוך כדי התעלמות, תבין שזה היה חיוך של "עליתי עליך, יא מניאק! אתה רוצה לתת לי פלאייר!".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
