החיים, היקום וכאלה

לאור הפרעות האחרונות בפריז, עיר האורות, אירופה מתחילה להראות סימני גזענות מתגברים. אירופה פקחה את עיניה ומתחילה לראות את תוצאות מעשיה (אין לי איפה לדחוק את זה, אבל קחו לכם גם איזה אורו עיניהם קטן, ראיות ואור יהודה).

בפריז יש כ-12 מליון תושבים; כשמונה וחצי מליון מתוכם ערבים במוצאם. בשאר ערי אירופה המצב לא שונה בהרבה איך הם הגיעו לשם, שאלתם? על רגל אחת, כך:

ישנן שלוש שכבות גיל: ילדים, בוגרים וקשישים. המבוגרים עובדים בעבודות שונות, והכסף שהמדינה מרוויחה מהם הולך, בין השאר, ללימוד הילדים, ולרווחת הקשישים. לכאורה - מושלם; קבל מהמדינה בילדותך, החזר לה בבגרותך, וקבל את הכרתה האחרונה כלפיך כאשר תפרוש. הבעיה באירופה היא הריבוי הטבעי (כמות האנשים הנולדים פחות כמות האנשים שמתים. אם התוצאה חיובית, גידול האוכלוסין חיובי, ולהפך) הנמוך: באירופה יש רמת חיים גבוהה. רמת חיים גבוהה גוררת נוחות, שובע ועצלות. אנשים רבים שיש להם נוחות לא רוצים ללדת הרבה ילדים. לכן נוצר מצב שבאירופה נולדים מעט מאוד ילדים, וכשהם גדלים, אין מספיק מהם כדי לכלכל את הילדים שנולדים יחד עם הזקנים. אירופה פתרה את הבעיה על ידי יבוא מהגרים מאפריקה ואסיה (בעיקר ערבים ואפריקנים). אם אורשה להוסיף נקודה קטנה, לארצות כמו צרפת ואנגליה היו מנדטים על ארצות באפריקה ובאסיה (זוכרים את המנדט הבריטי בפלסטין?). אזרחי הארצות שהיו בשליטת המנדטים יכלו להגר למדינות האלה, דבר שהגביר את ההגירה מארצות נחלשות לאירופה. המהגרים מקבלים משכורת ואזרחות להם ולבני משפחותיהם באירופה, ואירופה משלמת להם פחות מאשר לתושביה, מקבלת עובדים שיעבדו בעבודות הפיסיות, שהאירופאים לא מוכנים לעבוד בהן, ושומרת על הכלכלה. כולם מרוצים. לאחר מכן, המהגרים מזדקנים, והופכים לנטל על הכלכלה. ילדיהם הרבים (חוסר נוחות = הרבה צאצאים) שבדרך כלל לא קיבלו חינוך יאות, נאלצים להחליף את הוריהם בעבודותיהם הפיסיות, וכעת אף אחד לא מרוצה. בגלל שהם לא קיבלו חינוך יאות, אבל קיבלו נוחות, הם מגיעים למצב שבו הם לא מוכנים לעבוד בעבודות פיסיות, אך גם לא מסוגלים לעבוד בעבודות אחרות - רבים מהם פונים לפשע. מובן שהעניין מסובך הרבה יותר, וקיימות בעיות רבות יותר, אך לא זה המקום.

אם נחזור לכתבה מקודם, אירופה התחילה לראות את השגיאה שעשתה. מצד אחד יש את בני המיעוטים, שבאו מתרבות אחת לאחרת, אשר לא קיבלה אותם טוב. הם אמנם לא רוצים לעבוד בעבודות פיסיות, אך הם גם לא מחונכים בשביל לעבוד בעבודות אחרות. חלקם פונים לפשע. מצד שני, יש את האירופאים המקוריים שלא רוצים שהזרים ישלטו על האדמה שעליה אבות אבותיהם לחמו במשך אלפי שנים, למען הדת והכוח (תוצאת הלוואי של זה הייתה גם התפתחות התרבות והחיים המודרניים). בנוסף, הם רואים כי רבים בני המיעוטים הם פושעים, ומחשיבים גם כולם ככאלה. ובין לבין נקלעים המהגרים שכן קיבל חינוך טוב, אך נקרעים בין הגזענות (המוצדקת, בקטן, אך השגויה, בגדול) לבין שורשיהם.

ומה הדבר הטבעי שהמצב הזה גורם לו? קדימה, יהודים יקרים, אתם וודאי יודעים – גזענות. כמו שבמאות האחרונות היה גל גדול של גזענות כנגד היהודים, כעת נראה כי הוא מפנה את מקומו לגזענות כנגד ערבים, מוסלמים ואפריקנים.

כל זה גורר לגזענות רבה, מכל צד למשנהו, ומכה כלכלית נוראה. המצב רק ילך ויחמיר, ולא נראה פתרון באופק. לא נשכח את העובדה כי בעוד שהאירופאים ממשיכים בגידול האוכלוסין הנמוך שלהם, בני המיעוטים ממשיכים להוליד כמות אדירה של ילדים למשפחה, ומאיימים לבלוע בתוכם את האירופאים בבוא היום.

לאחרונה הופץ ברשת מייל תחת הכותרת "אירופה שבקה חיים לכל חי באושוויץ" (המקור, ככל הנראה, הוא זה). לטענתו, הכתבה הזאת נכתבה בעיתון מרכזי בספרד, ושאירופה מתחילה כעת להבין כמה טיפשי היה לשנוא את היהודים הנאורים, בעוד שעתה היא הביאה עליה את סופה בדמות הערבים.

אני חייב להודות שהצד היהודי שלי נאנח בהקלה על כך שסוף-סוף מניחים לנו, ומתחילים לשנוא את הערבים. הצד הלוגי שבי, לעומת זאת, לא יכול לשקוט. אמנם יש אמת כלשהי בדברים, אבל הגזענות היא לא הפתרון. יתכן כי לא קיים פתרון הוגן לכולם, אבל זאת לא הדרך. אני לא אלאה אתכם בדעותיי, אלא אשלח אתכם למאמר הזה, שמסכם הרבה יותר טוב ממני את דעתי הכללית על הנושא. שישים שנה חלפו, ולקח עדיין לא למדנו. אנחנו, היהודים, שאמורים לדעת טוב יותר מכולם את תוצאותיה של הגזענות, מעודדים את העניין, ומעודדים את אירופה להחליף פחד בשנאה. עם עידוד הכתבה הזאת והמסר שלה, אנחנו מצדיקים את הסטיגמה שלנו כמחרחרי מלחמה, ומראים כי שש מליון כוויות לא לימדו אותנו דבר.

אם התעניינתם בנושא, אתם מוזמנים לבדוק את הבלוג של אמנון כרמל, שעוסק בנושאי עתידנות, ואת הערך "דמוגרפיה" בויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.