-"הוא מטורף, אתה יודע".
+"וואלה?"
-"כן. מסובב על כל הראש".
+"איך אתה יודע?"
-"רואים עליו".
+"וואלה?"
-"כן, בטח"
+"טוב לדעת".
-"אתה יודע איך מזהים משוגעים?
+"לא. איך?"
-"הו, זה קל. הם היצורים הקטנים האלה שלובשים ירוק, ורודפים להם עם כד מלא בזהב אחרי קשתות בענן".
+"אלה לפרקונים".
-"זה מה שהם רוצים שתחשוב, הממזרים הקטנים. ואז, כשאתה לא עומד על המשמר, ולא נזהר מהם, הם קופצים עליך וגונבים לך את כל הכסף".
+"זה כבר קרה לך, אני מבין".
-"כן, בטח. זה קורה לכולם במוקדם או במאוחר. פסיכים, אלה".
מערכון ראשון שלי – שכתבתי בתשע דקות בלי לדעת מה יהיה כתוב בשורה הבאה. תהיו רחומים.
בעניין אחר, הארנב הרוסי העביר לי גזר. ובכן, אני חושב שהפוסט הזה הוא בדיחה אחת גדולה בפני עצמו, אז Mission accomplished. אני מעביר גזר אחד לאבא קריר (שבטח יאכל אותו, או יעשה בו דברים מגונים. או, כמו שאני מכיר אותו - קודם יעשה בו דברים מגונים, ואז יאכל), ועוד גזר ל-Unplugged.