החיים, היקום וכאלה

הפרסומות סובבות אותנו. הן נמצאות בכל מקום. הן זוממות להשתלט על העולם.

מרבית הפרסומות רעות למדי, אך כמו בכל תחום – יש יוצאים מהכלל. בפוסט הזה אדוּן באספקטים שונים של פרסום, ואציין פרסומות טובות ומיוחדות.

בסופרבול, האירוע בעל הרייטינג הגבוה ביותר בארצות הברית (כ-85 מליון צופים אמריקנים), זמן הפרסום יקר ביותר. בסופרבול האחרון, המחיר של זמן פרסום באורך 30 שניות היה 2.4 מליון דולר. עם כל שנה, המחיר עולה אף יותר. חברות הפרסום מנצלות את הסופרבול ככל האפשר. הפרסומת הכי מפורסמת מהשנים האחרונות של הסופרבול היא הפרסומת של פפסי (חיפוש קצר בכל תוכנת חיפוש יניב תוצאות). הפרסומת צולמה ברומא, והשתתפו בה בריטני ספירס, ביונסה נואלס, פינק וחוליו איגלאסיאס, כאשר הנשים שרו את השיר של Queen – We Will Rock You, במקום להילחם בזירת הגלדיאטורים.

באחד מהפוסטים הראשונים שלי נתתי לינק לפרסומת שנחשבת לפרסומת הטובה ביותר שנעשתה מעולם. גם היא שודרה בסופרבול, בשנת 1983. כנראה שהפרסומת הזאת לא תגיד הרבה למי שלא קרא את הספר "1984" (מודה באשמה - גם אני עוד לא קראתי, אבל כבר השאלתי אותו, ואני מבטיח לקרוא אותו מוקדם ככל האפשר), אבל העיקר הכוונה.

ואם כבר מדברים על פרסומות יקרות, זוכרים איזו התרגשות הייתה לפני תום המילניום? מחירי הפרסומות ביממה האחרונה, ובייחוד בשעות האחרונות, היו אסטרונומיים.

מישהו ראה את "המופע של טרומן"? כל מוצר שנראה במופע של טרומן ניתן למכירה בעולם האמיתי (שבסרט). נשמע בדיוני? לא כל-כך. רוב הדברים שרואים בתוכניות ריאלטי (שהרבה מאוד מהן נוצרו בהשראת "המופע של טרומן") ניתנים למכירה. המילה "merchandise" אומרת לכם משהו?

בשנים האחרונות נותני החסות כבר לא מסתפקים באזכור פשוט של שמם כאשר הם ממנים פרוייקט. כעת כל הפרסים שניתנים בתוכניות טלוויזיה בעלות חסות הן מתנות נותן החסות. עוד נקודה מעניינת היא שהתוכנית "כוכב נולד" מאופיינת על ידי הצבע הסגול, בדיוק כמו הספונסר הראשי שלהם – סלקום. הדבר הזה מתקשר גם לקמפיין של סלקום – "בשבילי הכוכב זה אתה". תוכנית הנוער EXIT מאופיינת בצבע הכתום, בדיוק כמו החברה אורנג' – נותני החסות הראשיים שלה.

תוכניות הטלוויזיה בטלוויזיה המסחרית נעשות למטרה אחת בלבד. איכות, לצערי, אינה המטרה. המטרה היא רווח. כל תוכנית ותוכנית בערוץ 2 לא נוצרה למעננו, הצופים, אלא כדי להכניס ליוצריה כמות מקסימלית של כסף – שמתקבל דרך הפרסומות – שמשלמות לפי כמות צופים. מצד אחד, הם מחוייבים לעשות תוכניות איכותיות, שיהיו פופולריות ככל האפשר. מצד שני, אם מרבית המדינה תהיה מכורה לטלטביז (ולפי המצב הקיים, נראה שאנחנו לא רחוקים מאוד מהמצב הזה), יהיו בערוץ 2 שידורים של הטלטביז 24/7.

תמיד לפני רגעים מותחים יוצאים לפרסומות. המטרה היא להשאיר את הצופים דבוקים למרקע הטלוויזיה במקום ללכת לשירותים. "ארבע פרסומות וחזרנו" – מוכר? כמה פעמים ספרתם את כמות הפרסומות כדי לגלות אם עובדים עליכם? ואם היו עובדים עליכם, מה הייתם עושים? גם כאן המטרה היא להשאיר את הצופים מרוכזים בפרסומות.

בשלושת הפוסטים הבאים, אותם אפרסם בימים הקרובים, אתמקד בפרסומות ובשיטות הפרסום בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט, בסרטים, ברחוב, ובהרבה מקומות אחרים. יחד עם זה, גם אביא פרסומות יפות ומיוחדות.

שלושה פוסטים וחזרנו (למתכונת הרגילה של הבלוג).