החיים, היקום וכאלה

דודי: "תגיד ישר כמה בשר אתה רוצה, כי אנחנו מפשירים את הבשר מראש".

אני: "מה זה משנה? גם אם אגיד לך מחר, חתיכת בשר אחת מופשרת יותר מהר ממלא חתיכות בשר מופרדות".

אני: "רגע..." *מגרד בראש*

אני: "לא משנה".

דודי: "בלה בלה בלה בלה בלה ג'יגה-בייט בלה בלה בלה".

אני: "צריך להגיד גיגה-בייט, יא חנון!".

אני: רגע... בעצם... לא חנון... אז... יא קול!".

אני: "לא משנה".

ראיתי לפני כמה ימים סרט בקולנוע. לפני הסרט היתה פרסומת שמבקשת מאנשים לא להוריד סרטים מהאינטרנט. זה כזה טפשי! תארו לכם שעל סיגריות היה כתוב שהן מסרטנות וגורמות לאימפוטנציה.

רגע...

לא משנה.

זה גם לא משפיע על אף אחד.

בזמן שכתבתי את הפוסט הזה צלצלתי לבקו"מ במטרה לקבל את מספר הטלפון של חיל הים, אותו הם כבר נתנו לי הרבה מאוד פעמים, ושכחתי כל פעם (ובאינטרנט אי אפשר למצוא אותו). אחרי המתנה של 25 דקות, ענו לי. ככה התנהלה השיחה:

"שלום, את יכולה לתת לי את מס' הטלפון של חיל הים?"

"מה תעודת הזהות שלך?"

"את צריכה אותה בשביל להביא לי את מס' הטלפון (שאותו קיבלתי מכם כשצלצלתם אלי בבוקר לפני כמה ימים והערתם אותי)?"

"כן"

"אוקי... XXXXXXXXX"

"למה אתה צריך את מס' הטלפון?

"את רצינית? כי בלה בלה בלה"

"המספר הוא..."

"תודה"

"מה מספר הטלפון העדכני שלך?

"מה?! המספר הוא..."

"הנה מספר טלפון נוסף..."

תמוה.

עדכון: מספר הטלפון הנוסף לא קיים.

עדכון 2: מסתבר שזה הפוסט המאה במספר.