החיים, היקום וכאלה

קראתי את הפוסט הזה של מוצארט, ונזכרתי בבגרות שלי במדעי המחשב:

הזמן: כיתה י"א.

המקום: בית ספר.

חומר רקע: שתי יחידות אחרונות מתוך חמש יחידות של 'מדעי המחשב'. כישלון במבחן הזה יגרור פסילה של כל חמשת היחידות. 70 ומעלה יכניסו אותי לטכניון, או לכל מקום אחר שארצה.

המקרה: המבחן הוא עם חומר פתוח. משמע: ניתן להביא מה שבא לכם, פרט למחשב שניתן לתכנות.

אז הבאתי את כל הדברים האלה לבגרות:
תרמוס עם תה (בשביל הרושם), בקבוק קולה קר (כי אני לא אוהב תה), קציצות בתוך כריכים (כי לאכול אותן עם מזלג זה כבר מוגזם), כמה ביסקוויטים ושוקולד למריחה (אבל הבוחנת אסרה עלי להשתמש בסכין כדי למרוח, אז אכלתי את זה בבית), שני מלפפונים (רציתי לקלף אותם בכיתה, אבל חוק הסכינים תקף גם לגביהם), ולסיום: במבות וביסלים.

בנוסף, הבאתי גם מחשבון (למען האמת, פשוט שכחתי להוציא אותו מהתיק), שלט טלוויזיה (שפשוט לא שמתי לב שהכנסתי לתיק. מצחיק שלפני שהמציאו את השלטים, הצפייה בטלוויזיה היתה כה פשוטה, אבל עכשיו, אי אפשר להדליק את הטלוויזיה, או להעביר ערוצים בלעדיו. הטכנולוגיה מסבכת הכל. מסכנים ההורים שלי - נתקעו 4 שעות בבית עם טלוויזיה בלי שלט), פלאפון (ולקח לי 10 דקות לשכנע את הבוחנת שזה אינו מחשב שניתן לתכנות), נייר טואלט (לכל מקרה שלא יבוא) וטישו (שכמעט ולא הספיק לי, עם כל האוכל שנזל לי מהידיים). את התיקים לא יכלנו להשאיר, אלא היינו חייבים לשים בקדמת הכיתה. כמה חבל - עד שהצלחתי להפוך את התיק שלי לניתן לתכנות... רציתי להביא גם שמיכה, אבל בחייכם... אמצע הקיץ. קצת הגיון. הבאתי גם ארבעה ספרי לימוד למדעי המחשב, את הקלסר שלי, וצילומים של מחברות של שני חברים. עם כל אי הסדר לא מצאתי בסוף שום דבר.

במבחן לא ידעתי כמעט כלום. בשאלה אחת הטלתי מטבע. באחרת עשיתי אן-דן-דינו (באותו זמן נסעתי כמה פעמים לתל אביב, לשחק עם בני הדודים בני ה-6 שלי והחברים שלהם. הייתי מלך השכונה מגן הילדים ועד פארק הירקון בקרב גילאי 5-8. אף פעם לא נתתי לממזרים הקטנים לנצח בשום דבר - סוף-סוף הייתי ספורטאי מצטיין. תתפלאו כמה שהאן-דן-דינו התארך מהתקופה שהייתי ילד. יש בו עכשיו לא רק איזה מלך עם יום הולדת, אלא גם נסיכים, ג'וקרים ומה לא. לוקח מלא זמן לסיים את השיר הטפשי הזה).

התוצאה: קיבלתי 17 בבגרות. כל חמשת היחידות נפסלו לי. עכשיו, כשסיימתי את התיכון, אני עדיין לא יודע אם אני זכאי לתעודת בגרות (כל עוד אף אחד לא שואל, אני לא אעשה את זה). Good times, good times. הנה, דרך אגב, מה שיולקס הביא לבגרות שלו.

מתנגן ברקע: Don McLean - American Pie (הזמר האהוב עלי).