קראתי היום ספר. באמצע הקריאה שמתי לב שהספר הוא לא ספר של ספרייה - כלומר; הספר שלי. יותר מכך - הספר היה במצב כמעט חדש (למעשה, הוא היה במצב מושלם כשהוא הגיע אלי, אבל הצלחתי להרוס אותו). החלטתי שחבל להרוס ספר במצב כל-כך טוב אם הוא שלי. למרות שבדרך כלל כשאני מפסיק לקרוא, אני מקפל את הדף של העמוד שבו הפסקתי לקרוא, בספר הזה הפסקתי לעשות את זה (למרות שב-200 העמודים הראשונים כל כמה עמודים הקיפול הזה קיים). התחלתי להשתמש בפיסת נייר בתור סימניה. לאחר כמה זמן קראתי בספר עוד פעם, כשאני שוכב על המיטה, והספר מונח על הרצפה. בגלל שהוא כל הזמן נסגר, החלטתי לשים עליו כפכף - כדי שהדפים לא ייסגרו, ולא רציתי להשאיר אותו פתוח באמצעים שיפגמו בו. כשהפכתי את הדף, שמתי לב שהכפכף השאיר על הספר לכלוך שאי אפשר לנקות. עכשיו אכלתי, וכדי להשאיר את הספר פתוח, שמתי על הקצה שלו את הצלחת שלי. במהלך האכילה, האוכל השפריץ על הספר.
אני חושב שאחזור לזלזל ביחס שלי כלפי הספר, כי המצב החדש רק הורס אותו עוד יותר. אני פוחד מהמחשבה על איך הוא ינזק כשאני אקרא בו בשירותים.
הייתי קודם אצל חבר. כשחזרתי, רצתי - גם כדי להגיע מהר הביתה, וגם כי יש לי גיבוש עוד כמה ימים, אז ריצה של שלוש דקות לא יכולה להזיק. לפתע שמעתי נביחה משמאלי, וראיתי כלב מאחורי גדר. התעלמתי והמשכתי לרוץ בעודי נזכר במשפט: "כלב נובח לא נושך", אבל אז שמתי לב שבגדר יש חור. פתאום הכלב פרץ בריצה אחרי בעודו נובח כמו מטורף. עשירית שניה אחר כך הכלב היה כל-כך קרוב אלי, שכשהוא נבח, הוא הרטיב לי את העקב עם הפה שלו. באותו רגע הבנתי את המשמעות המלאה של המשפט "כלב נובח לא נושך" - הוא לא נושך, כי הפה שלו נפתח כל הזמן בשביל לנבוח. באותו רגע גם חשבתי את הדברים הבאים: קודם כל, נזכרתי באכילס, וחשבתי אם אוכל לברוח במקרה והוא ינשך לי את הרגל. ואם לא, האם זה אומר שהעקב שלי הוא עקב האכילס שלי, או שזה נכון לגבי כולם. בנוסף, גם שאלתי את עצמי באיזה שלב חיי אמורים לחלוף מול פני, והאם זה יפריע לבריחה שלי. ידעתי שמאוחר מדי לעצור, כי הוא היה קרוב אלי מדי ולכן המשכתי לרוץ. סטיתי ימינה וקפצתי מעל שיח, אל עבר הכביש. הצלחתי לעצור ולא לפגוע ברכב הנוסע, ולהסתובב כדי להתמודד מול הכלב. למזלי, הכלב נעצר בגלל השיח. המשכתי ללכת והוא עזב אותי. כל האירוע הזה נמשך בערך שלוש שניות.
לפני יומיים מישהו אמר לי שהוא בחיים לא התגלגל מצחוק בגלל טקסט כמו שקרה לו כשהוא קרא את הבלוג שלי. הוא אמנם לא יודע מי זה, אבל השוותי את עצמי בשמו לדגלאס אדאמס.
אחרי ארבע תלונות ברצף, אני מבטיח להפסיק לכתוב פוסטים על פריסל.
אל תשכחו להיכנס לפרוייקט החדש שלי - המילון - קיבלתי כבר הרבה תגובות חיוביות. אני מתכנן כבר עכשיו לפתוח עוד שלושה-ארבעה בלוגים בנושאים שונים.