החיים, היקום וכאלה

בת אל: "איזה מגניב זה, אני עובדת במכולת אז אני מקבלת גרעינים בחינם".
דודי: "איזה לא הוגן זה, אני עובד בבנק ואני לא מקבל כסף בחינם..."

אני: "נישקתי את  השמן".
"..."
אני: "כלומר, שימנתי את הנשק".
"..."
אני: "זאת לא טעות פרוידיאנית!"
"..."

אני: "אמא, אני צריך עוד מצית לפני שאני חוזר לבסיס"
אמא: "איך אתה מצליח לבזבז מציתים בקצב כזה?"
אני: "התחלתי לעשן"
אמא: "כן. בטח."
אני: "את לא מאמינה לי?"
אמא: "לא"
אני: "את יודעת שהצבא זה המקום שהכי מתחילים לעשן בו?"
אמא: "סבבה"
אני: "את יודעת מה אני עושה עם המצית?"
אמא:  "משפצר דברים?"
אני: "איך את יודעת?"
אמא: "אלימינציה"
אני: "יום אחד אני באמת אתחיל לעשן, ואת תראי מה זה!"