אני נכנסת למיים
בהתחלה זה קר נורא וכל הגוף שלי צמרמורת
בבת אחת אני צוללת
כל הגוף שלי במיים
זרמי הקור הופכים בהדרגה לצמרמורת חמימה שמכסה לי כל פינה בגוף
אני שוחה קצת יותר
יותר רחוק יותר עמוק
עד איפה שהפחד מאפשר לי
אני כבר לא מרגישה את הקרקע
אין אף אחד
זו רק אני בים הגדול הזה
הים צלול ונעים לי
נעים כמעט כמו התחלה של אורגזמה
אני חושבת על זה וצוחקת לעצמי
מדמיינת איזה נעים יהיה לשכב איתך במיים האלה
אני עוצמת עיניים ומכניסה את הראש
זזה באיטיות עם אדוות קטנות
כמו עובר ברחם
התחושה מפנקת אותי
בא לי להתמכר לשקט האינסופי הזה
אני מסתכלת רחוק
ההרים באופק מהפנטים אותי
אני צפה על הגב
חצי גוף מעל פני המיים
השמש מסנוורת וקשה לי להיישר מבט
אני עוצמת עיניים ורק דמותך מולי
מצבור תמונות שלנו עפים ברוח
מתעקשת להריץ רק את הזכרונות היפים
מטביעה את הימים האחרים
פעם אמרת שיש יותר מדיי 'אני' בכתיבה שלי
אולי זה ככה גם בחיים שלי
הלוואי שהתחושה הזאת לא תחלוף
ואני אוכל להשאר לצוף על המיים לעד
בלי שאף אחד יחפש אותי
בלי שאצטרך להשלים עם האמת
אני ממשיכה לשחות
אני מדמיינת אותך
כלכך יפה
אני רוצה שתגע בי בפעם האחרונה
באופן מושלם
בכל פינה בגוף שלי
כמו המיים שמכסים את כולי
אני רוצה להתמסר
ולחזור חזרה
הלוואי ויבוא גל וימשוך אותי לסוף
אני פותחת עיניים
השמש המדהימה הזאת מעליי
כל האינסוף המדומה הזה
אין בי צורך יותר לחוף מבטחים
אני מתחילה לשחות חזרה בעל כורחי
פנים מחייכות אליי
הגוף שלי רטוב
ממחשבה עלייך
ואני יודעת
לא תהיה עוד אתה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Pro-Dana