אופק עקרב

http://ofekakrab.com/

בשעה טובה אופק עקרב עובר דירה.

היה נחמד לגדול ולהתפתח בישראבלוג, והמערכת הזאת אכן מצדיקה כל שניה שיריב משקיע בה, אבל כדי לפתח את הסיפור כמו שהייתי רוצה, הגיע הזמן לתפוס עצמאות ולעבור למערכת שתספק את צרכי הסיפור, ואת צרכי, בצורה קצת יותר הדוקה.

לא! הסיפור לא נגמר. להיפך. רק עכשיו אנחנו מתחילים לגעת בבשר החי ותאמינו לי, יו איינט סין נאת'ינג יט. (עאלק).

לאתר החדש אין עדיין מערכת מנויים, אבל עד שתהיה, אני אשתדל לעדכן את מנויי אופק בישרא על כל פוסט חדש ב- ofekakrab.com.

מי שאינו מנוי ומעוניין לקבל עידכונים על פוסטים חדשים, מוזמן להירשם כאן - במערכת המנויים. יהיה בסדר. לא לדאוג. (שוב עאלק).

זהו - תודה על התגובות המפרגנות ולהתראות באתר החדש.
דרך אגב: יש לי גם מייל חדש: [email protected]. הוא לשירותכם.

שלכם, פחות או יותר,
אופק.

 ציפור שחורה גדולה מתיישבת על עמוד חשמל קרוב ונועצת בו מבט. 

אתה שבר כלי – היא אומרת לו. אתה כלום. אתה אפס. החיים ממשיכים בלעדיך, היא מקרקרת.

אני כאן, הוא עונה לה, זועף. אני כאן ואני לגמרי בסדר. לכי חפשי.

אתה סחבה מחוררת, היא עונה לו, מקרקרת צחוק מתגרה. בר מינן. מת חי. ואפילו לקציר לא הצלחת להגיע. עצמת עיניים. שכחת להסתכל סביב.

על מה את מדברת? הוא מתריס לעברה. מה את רוצה ממני ציפור מכוערת? ממתי ציפורים בכלל יודעות לדבר?

אתה לא שווה כלום לאף אחד, היא מתיזה לעברו, קולה הצווחני עולה אוקטבה. עוד מעט תצטרף לחבר שלך, נעם, בגיהנום ושניכם תוכלו לאונן אחד לשני כל היום. ממילא לא הועלתם כלום בחיים.

עכשיו הוא כבר כועס באמת. מחפש אבן לזרוק עליה, אבל אין אבנים בהישג יד והוא מגלה שהוא ישוב על הקרקע, שעון לאחור כנגד משהו ושאינו יכול לזוז. הוא מגשש סביבו וידו חופנת עפר תחוח. מרים עיניים אל הציפור ומוצא אותה מתפקעת מצחוק במרומי העמוד.

טיפש. תסתכל סביבך. אתה כלום. אתה אפס. אתה שבר כלי!

הוא מביט סביבו ומוצא שהוא יושב בתוך בור מוארך, שעון על דופן אחת ורק ראשו מציץ החוצה.

זה הקבר שלך , מקרקרת אליו הציפור, והוא מחכה לך כבר מתחילת הזמן. מצא מין את מינו. מצאה הגופה את הקבר. מצאו התולעים את מזונן...

ובעוד היא מקרקרת, הוא חש בתולעים הזוחלות על גופו, מתחפרות אל תוך הבשר המרקיב, אוכלות אותו חי והוא פוקח עיניים בזעקה נוראה, אל אור הניאון המסנוור של חדר הטיפול הנמרץ.