פאקקקק
כול כך הרבה קרה בתקופה האחרונה שאני פשוט לא יכולה לכתוב הכול..
זה בגלל שאני מעדכנת פעם בשנה, אז מצטבר לי עד שאי אפשר לתאר הכול בכמה שורות.
אוקיי אז אני כבר לא עושה ת'שירות בסורוקה.. אני במרכז חירום, עובדת עם ילדים משפחות מצוקה..
יותר סיפוק ממה שאני עושה עכשיו אני בחייייםם שלי לא אקבל.. אני לא אוסיף לדבר על זה..
חבר בא, חבר הלך, חבר בא חבר הלך "לא נמעס לך ויקי? תרגעי קצת.. כמה אפשר?"..
אפחד לא מבין שזה לא בשליטתי.. אני מנסה להמשיך הלאה.. ובאמת שכל מי שיצאתי איתו היה בן אדם מדהים, אבל אני קשה..
בניתי לי חומה, אפחד לא מצליח לעבור אותה. ייתכן שאני אצליח להתאהב מתישהו שוב?
לא ברור לי איך, אבל ה"חברים" פשוט נוחתים עליי מהשיים.. זה לא שאני הולכת ומחפשת..
זה פשוט בא...
והזין הכי גדול זה כשהחבר הכי טוב שלך מאוהב בך.. כאילו איך לעזעזל אתה אמור לתקן את היחסים? איך אתה אמור להסתכל לו בעיינים ולהגיד לו שיש לך מישהו?
בן אדם שיודע עליי הכולללל! עד הפרט האינטימי הכי קטן.. אני כבר לא יכולה לשתף אותו בזה..
אני מרגישה שאיבדתי חלק ממני ברגע שאיבדתי אותו..
יש דבר כזה ידידות בין גבר לאישה, האמנם?
וכאילו פאקקקק!!!! אני לא מצליחה לשבת וללמוד ת'תיאוריה המזדיינת בתחת הזאת! כבר חצי שנה שאני מנסה לקחת את עצמי בידים וללמוד את זה!
זה פשוט פאקינג משעמם!!!!!!! הגיע הזמן לעשות כבר רשיון אני עוד חודש בת 19, למה אני מחכה???
להבין אותי? זה אחד הדברים היותר קשים שתנסו להבין.. אפילו אני לא מבינה את עצמי.. וזאת כבר בעיה.
קצת תמונות מהתקופה האחרונה: