לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Fetal Mind


לבן זה התחלה חדשה....לא?

יום הולדת שמחכינוי: 

בן: 38

MSN:  סום

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2006


אופטימי....

 

נחמד להיות אופטימי..

 

נכתב על ידי , 22/5/2006 18:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לפני יומיים הייתה האזכרת חודש....

אתמול הייתה העלייה לקבר....

הבטחתי לעצמי שאני לא יבכה...

 

מצאתי את עצמי אחרי הכל עם אחי הגדול עומד לרגליי הקבר של סבא ובוכה...

גם הוא בכה...

אני תמיד נזכר באותו זמן בהלוויה...

זה פשוט אותו רגע מוגדר שנחקק לי בזכרון..

 

מוציאים את הגופה של סבא שלי עטופה בתכריכים,

אבא שלי נשבר ומתחיל לבכות...

הבכי שלו כל כך חלש ושבור, ובכל זאת זה צורם לי באזניים!! וקורע לי את הלב...

אני נשבר..

ואיתי גם אחי..

ושאר האחים של אבא שהיו קרובים...

 

אני לא מאחל מוות לאף אחד...

ויותר מזה..אני לא מאחל לאף אחד להיות שכול...

 

אני סיימתי..

 

 

h.a.n.d

 

סום...

נכתב על ידי , 20/5/2006 09:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הרבה זמן.....

 

הרבה זמן לחיים של פרפר...אולי.....

אבל בכלל לא הרבה זמן לחיים של עץ..

 

אולי אין זמן....

 

מה זה זמן??

 

אני לא אוהב אותו...

אבל מצד שני אני גם לא מכיר אותו....

 

איך אני יכול לא לאהוב משו שאני לא מכיר?...

 

אני מבולבל..

 

עייף...

עצוב..

 

אופטימי.....

עברתי קטע קשה בחיים שלי....

 

לוויה ראשונה..

שבעה ראשונה..

חודש ראשון (בהתהוות)..

עוד מעט שנה ראשונה..

אזכרה..לכל החיים..

 

הדמעות הכי קשות בחיים שלי הן של אבא שלי...

שלי התלוו אליהן בקלות, בלי לשאול שאלות, בלי שום ספק מסויים...

 

געגועים...זה דבר מוזר!..

כי כשאתה מתגעגע למישו אחד...אתה לא יכול שלא לחשוב גם על אחרים..

והרי געגועים זה בעצם , בפשטות, מחשבות מציקות...

 

אני שונא לחפש כתף להישען עליה...למה אתם לא יכולים לבוא כמו שאני בא??

אני לא שואל..כשקשה אני שם בשביל כולם....

הפסיכולוג המשוגע..

הרופא הגוסס...

אני נשבר...

אבל אתם לא תראו...אתם לא תרגישו...

אתם לא תבינו..שכשהדמעות יצאו ואני יסתגר בחזרה לאותו אדם מטומטם שמסתגר עם הבעיות שלו...

אני..

 

"אני...אני"....

אבל עוזר לכולם...

הם לא זוכרים את זה...

הם לא ה"כתף".. 

אין לי "כתף"...זה לא קל...

 

אני חושב עליכם הרבה...

ולא כי אני זוכר שאתם חייבים לי...כי אני זוכר שהייתי איתכם שם...

ברגעים הקשים...

ואני מקנא בכם!..

שהיה איתכם מישו לדבר איתו...

מישו ששתק! אבל פשוט היה איתכם...

שלא הגיב כמו שהוא רצה להגיב...

שאמר את מה שרציתם לשמוע..

 

אני לא אוהב את עצמי...

 

אני לא יכול להיות איתי ברגעים הקשים...

 

נכתב על ידי , 3/5/2006 14:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





422
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFetal Mind אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Fetal Mind ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)