לפעמים גם פירות הדר זה יותר מדיי.

כמה שאני אוהבת את החורף.

ואת הגשם הזה, שמבטיח שמשהו חשוב קורה עכשיו בשמים.

כמה טוב עושה לי החגיגיות הזאת שבקור, שבמעיל המיוחד שלי.

אני מסוגלת לעמוד שעות באמצע הרחוב ופשוט לבהות. זה מדהים. זה טהור. זה שמח.

זה מגביל. נראה לי שאני כבר באמת מזדקנת.

הקור מתחיל לחדור לי לגב. ואני כבר מרגישה את הגודש הזה בגרון מאיים להפריע על מהלך הדיבור התקין שלי. הגשם מסרבל אותי במטריה ואי לכך מונע ממני לצאת החוצה רק לרגע, לגינה בלילה כזה.

אני כל כך אוהבת להשאר במיטה בבוקר גשום, מתחת לשמיכה עם כוס חלב חם.

אין יום שאני יכולה להרשות לעצמי לעשות את זה.אני לא שותה יותר חלב שהוא לא סויה.

מציאות קשה, מזל שצריך ממש להתמודד איתה לכל היותר יומיים בשנה.