לאט-לאט, זה קורה. אני רוצה להשתנות, ואני עושה את זה. לא שינוי של לא-להיות-אני יותר, אבל להפוך לאני יותר מאושרת. שינוי איטי, שינוי כואב לפעמים. אני צריכה לזכור שגם השינוי ההוא היה כואב, אבל הוא סיפק לי "אני" שהייתי גאה בו למשך שנים רבות. הוא גרם לי להכיר אנשים שאהבתי להיות חברה שלהם. הוא הביא אותי למי שאני היום.
אבל מי שאני היום יותר מדי נוסטלגית, יותר מדי חושבת, יותר מדי רצינית, יותר מדי לבד.
מי שאני רוצה להיות היא בחורה שצוחקת כל הזמן, שתמיד טוב לה. בחורה רגועה נפשית ומלאת אנרגיה. אחת שמרגישה צעירה- שכל העולם ביד שלה והיא יכולה לסובב אותו מתי שתרצה. בחורה בריאה- אחת כזאת שאי אפשר לא לאהוב!
רוצה לראות את העתיד המזהיר שלי מתגשם...!
ואני אהיה כזאת. אני מגיעה...
והכל יהיה בסדר! (אביחי המנחה שלי היה אומר שאני חייבת להאחז בטוב כל הזמן. למה אני לא יכולה להבין שיש גם רע? הוא היה שואל אם נבהלתי מהפוסט הקודם)
וזהו, רק צריך כח. מאיפה להביא אותו?
צריך חיבוק. צריך אמת. צריך אהבה, צריך להתמודד...
Everything Is Going To Be Alright
באמת... חייב להיות בסדר. יש לי זחלי משי לגדל, ככלות הכל :)

זה משהו שחבר'ה מצחיקים ששיפרו לי מאוד את המצברוח עשו. לראות עד הסוף :)
אפשר לראות גם את שאר ההקונות- קורע מצחוק!
http://www.youtube.com/watch?v=nCsbnb0QbQc