מנהיגה אל החלום זהו יומן שאני כותבת בשביל לשמר לעצמי זכרונות, ובשביל שאנשים שאני אוהבת יהיו מעודכנים גם כשלא יוצא לי לעדכן אותם אחד-אחד וידעו מה הולך לי בחיי. אני אנסה להיות כמה שיותר אני, ואתה השאר אתה, כי אם הינך פה, סימן שאני אוהבת אותך באמת. |
| 7/2006
פרידה (עוד קצת אמת)
השבוע היה השבוע הכי גרוע מתחילת החופש. זה אומר- לא נורא גרוע, כי בסה"כ כל השבועות האחרים היו משובבי נפש, סוג של התעלות, אז זה לא היה קשה לזכות בתואר "השבוע הכי גרוע"... אויש נו, לא חשוב.
משאלות עלולות להתגשם. מרוב שכל החופש עד עכשיו פעלתי כאילו נכנסה בי רוח תזזית, עבדתי מלא כל שבוע וראיתי מלא אנשים וחייתי כמעט בלי אוכל ושעות שינה- כל כך חיכיתי לקצת בטלה מבורכת, אבל מסתבר שזה פשוט לא מה שנכון עבורי.
השבוע לא לקחתי משמרות בכלל, והיו כמה תוכניות לראות חברים אבל רובן התבטלו או שונו. מרוב שרציתי זמן לארגן דברים לטיסה, לא קבעתי כלום ונהיה לי סתם הרבה זמן בלי לחץ שבו ישבתי פה והעברתי את הימים בלי הרבה חיוניות. ככל שיש לי יותר זמן- ככה אני עושה פחות קובע הכלל.
מצאתי את עצמי חושבת מחשבות שכבר לא חשבתי שאני אחשוב, וויץ' איז נוט גוד.
אוי, לא חשוב, לא בוכים על זמן שנשפך. בכל אופן בארה"ב זה ממש לא יהיה ככה, וכשאני אחזור לא יהיה לי זמן גם אם אני ארצה.
מעניין אם אני אתגעגע למישהו שם. מעניין איך אני ארגיש...
מעניין אם זה יעבור מהר או לאט. פתאום שלושה שבועות לא נשמע לי כ"כ הרבה זמן. זה כאילו כל השנה הייתה התכוננות לנסיעה הזאת (אצלי בבית לפחות)- מה שאומר שצריך לעשות את המיטב כדי להנות ממנה. זה בטח הטיול האחרון שלי רק עם המשפחה הקרובה לחו"ל. מזל שהתחלנו להסתדר ממש ממש טוב. אני הכי מתרגשת לפגוש את המשפחה שלנו משם. אני זוכרת אותם בתור אנשים ממש נחמדים ויהיה ממש מעניין לראות את הבית שלהם. סבא אמר שכל בוקר היו באים לו איילים לחלון...
יש הרבה נקודות בולטות בנסיעה הזאת אבל בסה"כ הכל מסתכם בדבר אחד-
ישראל זה הבית. אין מקום אחר ולעולם לא יהיה...
אני מצטערת אבל אין לי כח יותר לכתוב... (איזה חבל שפוסט כזה ישנוני ומיובש הוא הפוסט שמסכם חודש כל כך נפלא?!)
רק תדעו שאני אוהבת את כולכם,
ובמיוחד את ג'ני ואת גלית. גליתוש כבר אמרתי לך שאת הכי מצחיקה בעולם???
והלוואי שכשאני אחזור אני אשמע רק חדשות טובות בנוגע למצב בארץ..
בימים הראשונים אני אוכל להיות באינטרנט קצת כנראה, אז אימיילים אפשר לשלוח לפה- [email protected]
רצוי עם תמונות...
וזאת תמונה מיום לפני הטיסה בשנה שעברה לאיטליה (סתם כי המצב נורא מזכיר לי...)
וגלית... כי אי אפשר בלי. נראה אתכם מנסים לא לחייך...
וזה כדי לזכור כמה כיף פה:

הבהרה: כל המצולמים נראים נורמלי בד"כ (!)
| |
|