אז בלחץ קהל הקורא היחיד שלי (חומות - לא יכולה עליך..), אשתתף במבצע 'אני אוהב'. ולהלן תוצאות המושבעים מן ההרים:
- אני אוהבת לנסוע לבד באוטו, כש- I heard it through the grape vine בביצוע Creedence Clearwater Revival מתנגן בווליום שלא היה מבייש שחור מצוי בהארלם. (זה נכון להשבוע. וזה בהחלט מתחלף).
- אני אוהבת אמבטיה חמה, עם שמן ריחני, אור נרות מרצד, כוס יין אדום, ולהרגיש איך כל המתח מתפוגג לו באוויר יחד עם האדים העולים.
- אני אוהבת לראות את טקס 'לתפארת מדינת ישראל' כל שנה בערב יום העצמאות. זה מרגש אותי עד דמעות, ואולי אחד הרגעים הנדירים בהם אני מרגישה גאווה להיות חלק מהמקום הזה ומהעם הזה.
- אני אוהבת לשיר. עם גיטרה. או בלי. בעברית, באנגלית. בכל מקום וכל הזמן.
- אני אוהבת ירח מלא. הוא עושה לי טוב, כאילו סימן לבאות. ממלא אותי בחיוך.
- אני אוהבת להתעורר בבוקר ולראות שאני באותה תנוחה בה נרדמתי, והשמיכה מסודרת ולא סתורה, והשיער לא נראה כאילו שמתי יד בשקע... אז אני חושבת שישנתי טוב.
- אני אוהבת לקרא לפני השינה. ואם אני מצליחה לקרא יותר משני עמודים לפני שהספר נשמט על פני - זה נחשב ליום מוצלח במיוחד.
- אני אוהבת את הדרך הביתה מן העבודה ביום חמישי אחה"צ (לפעמים זה כבר לפנות ערב..). יש חגיגיות באוויר ותמיד אותה אמרה בלב: 'ויחלו חגיגות סוף השבוע!'.
- אני אוהבת עיתונים של יום שישי אחה"צ, עם כוס קפה שחור.
- וכמובן את המובנים מאליהם - את ילדי המתוקים המעוררים בי גאווה אין קץ, ואת משפחתי האהובה, ואת חברי הנהדרים, וסרטים וסדרות (התחיל 24. יששש!), וסטייק פילה ברוטב פלפל ושמנת (וול דאן), ושקיעות וזריחות, ושוקולד וסקס (לא בהכרח ביחד), ונשיקות ארוכות, וליטופים בגב וחיבוקים חמים ועוד ועוד...
אני אוהבת.