שכחתי מה רציתי לכתוב..

כיאלו כל הדרך הזאת של ההתחברות זרקתי משפטים

חופששיי, כשהגעתי לרגע האמיתי שכחתי,

הכל כיאלו נימחק,.

"כמה פעמים אמרתי לך על תלכי אחרי כאב..

תמיד שמרתי לעצמי את המשפט בראש בכל מצב

אבל לפעמים הוא בוחר למקום שלא קרה דבר כזה בכלל."

אם מבינים זה מה שאני חושבת כל היום אבל כל היום:

"לדעת את האמת ובטוחה כואב וללכת אחריה  ברגשה של רק חום,

אסור לפגוע אדם חשוב בעיניי וכבוד ענק.."

אוו היתאהבות קשהה כל כך מבלבלת,משגעת,מטריפה,מצחיקה,כייף חיים.

כל כך רוצה שיגמר כבר ,שכחתי עוד פעם כי חשבתי על ההמשך והוא רץ לי במוח,

כיאלו אני לומדת משהו חדש וזה לא מצליח לי

וזה מעצבן אוו ברמות קשות שאני מנסה עשות משהו כל כך הרבה זמן ובעצם

שפתאום אני לפעמים מנסה לדחוק את זה פשוט.(אן לי כוח להמשיךך כי נמאס לי אז אני פשוט יוצא מהישרא..)

החלטתי לנסות ולברוח מהרגשה עצמתי,

לדחות כל דבר שקשר אליו ....אין לי כוח יותר

בואי ילדה שבי כאן לידי,

ספרי לי מה עובר אליך בחים

את עוד תביני שהם אכזריים,

רוצה לומר לך שאתה גדולה מהחיים

אולי לא תקבלי את סלחתי עכשיו

אבל עוד תידעי שהכל למענך

בכית שעות בחדרך וחשבת רק עליו

כל מעשייך קשורות בו

איך אינן עוד לא מבינה,

אותך הוא לא ביקש,אליך הוא לא צעק,

בלילות ראשו עסוק בלב של אישה אחרת

"רק את חיפשת אותו ברגע שהוא איתה.'

בואי ילדה אספר לך את רגשותיי

אילו היית יודעת כמה אותה אני אוהב,

אילו היית מנסה להבין את דרכי,

"אם ליבי היה יכל לדבר הוא כבר מזמן

היה מספר לך את כאביי."