לפני כמה ימים סיימתי לקרוא את הספר "הנה אני מתחילה" של יהודית קציר.

ספר ממש מדהים, באמת. לא סתם רומן על אהבה אסורה בין מורה לתלמידה, אלא ממש ספר חזק שתופס אותך ולא עוזב. סיפור התבגרות מדהים, וגם קצת עצוב.

ממליץ בחום.

התחיל החופש, וכמו בחופש הקודם החלטתי להעמיד לי כמה מטרות (קצת באיחור, אבל עדיף מאוחר מלעולם לא):

- ללכת לשחות באופן קבוע.

- אולי גם ללכת לחדר כושר.

- לראות את "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה".

- לשקול ברצינות יציאה מהארון.

- לסיים מחברת שירים.

- לונה פארק!

- הרבה ים.

- ללכת לבקר את סבא וסבתא. :/

- לנסוע לאילת.

- לנסוע לצפון.

- להרוויח המון כסף.

- ניצנים (?).

וזה מוזר, אבל החופש הזה מרגיש לי שונה מהחופשים הקודמים.

האווירה אחרת. אולי בגלל הבגרויות שעדיין לא ממש נגמרו (רק מועד ב' במתמטיקה... באנגלית אני לא צריך), ואולי סתם, כי אני גדול יותר.

ויש כמה דברים שאני רוצה לעשות בחופש הזה, ואני מקווה להספיק כמה שיותר.

בנתיים אני מנצל את החופש. למעשה, בשבועיים האחרונים ביליתי פחות זמן בבית מאשר בזמן לימודים.

וזה אף פעם לא היה ככה בשנים קודמות. אני אוהב להיות לבד ובחופשים תמיד הרשתי לעצמי לנתק קשרים ולהתבודד.

אבל בחופש הזה הכל שונה. גם אני שונה.

פתאום מתחשק לי יותר לצאת מהבית (ואולי זה בגלל ענן המחלה העכור ששוכן מעליו), אני נהנה עם אנשים וגם יותר קל לי איתם. יותר קל לי לקשקש שיחות חולין חסרות תכלית. יותר קל לי לשבת עם מישהו בבית קפה. יותר קל לי לצחוק ולהצחיק. יותר קל לי להיפתח.

והביישנות המוגזמת שפעם היתה לי הצטמצמה למימדים נורמאליים. וזה טוב, אפילו טוב מאוד.

אני מקווה שאוכל להיות בניצנים. לפחות בהופעה אחת.

מכיוון שאין לי מועד ב' באנגלית (קיבלתי ציון נורא גבוה בבגרות), אין לי תוכניות ל11 ביולי (שהוא גם יום ההולדת שלי, אגב), ואני שוקל לנסוע להופעה של אביב (בלילה של ה11).

יש לי כרטיס ואני גם מכיר אנשים שיהיו שם, אבל אני לא רוצה לנסוע לבד, וגם לא להצטרף בתור נספח לחבורה של אנשים שאני בקושי מכיר.

מישהו רוצה לבוא איתי?

לעברי לידר יש לי כרטיס זוגי (שני הכרטיסים תפוסים, 'צטערת), אבל כנראה שלא אוכל לנסוע, בגלל שבבוקר שאחרי ההופעה יש בגרות במתמטיקה. עדיין לא בטוח שאצטרך לעשות אותה, אבל מאוד יכול להיות שכן.

ב14 ליולי יש את עידן רייכל ואני ממש מקווה להיות שם (גם לזה יש לי זוגי:)

וחוצמזה יש לי כרטיס לשרית חדד וטיפקס :/ אבל יהיו שם הופעות אחרות ממש שוות באותו לילה...

אני נורא רוצה להיות שם, אבל זה ב18 ליולי, ואי אפשר לתכנן לתאריך כל כך רחוק.

בכל מקרה, יש לי כרטיסים, וסתם חבל לא לנסוע...

במקרה הכי גרוע, אני אתן למישהו את הכרטיסים, וזהו.

אבא של ד' שוב ניסה להתקשר אלי היום (איזה חמש פעמים, במרווחי זמן קבועים ומחושבים וממספר חסוי), והחלטתי שאני לא עונה.

קרוב לוודאי שאין לו את שם המשפחה שלי, ואין לו אף פרט עלי חוץ מהשם הפרטי, מספר הפלאפון, והמקום שבו אני גר.

ככה שלפי מה שנראה לי כרגע, הוא סתם מאיים ומנסה להפחיד אותי, ואין לו שום כלים לממש את האיומים שלו ולדבר עם ההורים שלי (איך הוא ידבר איתם? בטלפתיה? הרי אין לו את הטלפון בבית ואין לו שום דרך להשיג את הטלפון בבית בלי שם המשפחה שלי...)

אז אני לא עונה, כי אין שום סיבה שאענה. זה לא שאני נהנה מהשיחות איתו.

אני גם לא עונה יותר למספרים חסויים, בכלל.

תוספת מאוחרת: נודע לי מד' שהוא מתכנן לפגוש את ההורים שלי מחר (בעצם, היום, ב7 ליולי). לפחות ככה הוא מאיים.

נדמה לי שזה רק בגדר איום, כי הוא עד עכשיו לא אמר מה שם המשפחה שלי (הוא רק אמר שהוא יודע...), ומשום מה הוא חושב שלאבא שלי יש חנות כל-בו בירושלים. אין לי מושג מאיפה קפץ לו הרעיון המשעשע הזה לראש, אבל מילא.

והיי, מה אתם אומרים על העיצוב החדש?

אני חושב שיש המון מקום לשיפור, ושאני בכלל לא מנצל את אפשרויות העיצוב שניתנות לי עם הפרו.

אבל מילא. זה נחמד גם ככה.