הזוועה הזאת שנקראת "הפוסט הקודם" זרעה עוד כמה טעויות ואי הבנות, שאני מרגיש צורך עז לתקן אותן:

אפשר היה להבין מהפוסט הקודם שאם אני משאיר על בנאדם רושם של מכוער זה יותר מפריע לי מאשר אם אני משאיר רושם של אדם לא נחמד. זה, כמובן, לא נכון. ובתור אחד שנחשב למכוער במשך המון שנים (ותמונות מלפני שנים ספורות מוכיחות את זה בצורה ודאית), אני יכול להעיד שלדעתי אישיות היא מרכיב חשוב הרבה יותר בבנאדם מאשר מראה חיצוני.

(וחשוב לי להדגיש במשפט "האם זה אומר שהמראה שלי דוחה? ואם לא, למה שהוא יתאכזב ממנו בכלל?" את המילה "ממנו" - ולא "ממני".)

אפשר היה להבין מהפוסט הקודם שאני מתנשא. שהשתן עלה לי לראש. שאנשים צריכים לעמוד בתור בלי להתלונן כדי שאתפנה אליהם. זה (או לפחות כך אני מקווה) לא נכון. אני פשוט הגעתי למפגש הזה עם גישה שונה מאשר למפגשים הקודמים – להיות עסוק כמה שפחות בלהיות "הנסיך הקטן" ולהיות קצת יותר אני ואנונימי. אז אולי לא התעניינתי בכל מיני אנשים שבאו במיוחד בשבילי, ואני מתנצל על כך. (גם ביקשתי בצורה די מפורשת שאנשים לא יעשו את זה, כי זה גורם לי לאי נעימות מסוימת, אם כי זה גם מחמיא).

אפשר היה להבין מהפוסט הקודם ששכבתי עם יואב. זה לא נכון. זה היה עם מישהו אחר.

וזה שלא שקפצתי למיטה עם מישהו שאני לא מכיר, כי כן דיברנו קצת באימיילים ובטלפון. וזה לא שהשתכרתי אז זרמתי. לא השתכרתי. בסך הכל שתיתי קצת. לא עשיתי שום דבר שלא רציתי. ובכלל נמאס לי להצטדק, ונראה לי שאת זה דווקא אפשר להבין מהפוסט הקודם די בבירור.

אפשר היה להבין מהפוסט הקודם שכשכתבתי "זין עליכם" התכוונתי לכולכם. זה, כמובן, לא נכון. אלה היו שתי מילים שנועדו לבטא את התחושות ששריתי בהן, ועכשיו אני מבין שהן לא מבטאות אותן בצורה מוצלחת במיוחד.

כל מיני אנשים יחסו קטעים מסוימים בפוסט אל עצמם והתנצלו/נפגעו, בזמן שאני התכוונתי לאנשים אחרים. ועל כך אני מתנצל – הייתי צריך להיות ברור יותר.

אני קצת טיפשי, אבל הפוסט הזה ייסר אותי במשך כל החג.

הרגשתי כאילו זרקתי פצצה לאוויר וברחתי. ובעיני רוחי הפצצה זרעה הרס גדול מההרס שאכן קרה במציאות.

במשך עשר דקות בלבד כתבתי את הפוסט הקודם, בעוד שלרוב כל פוסט נכתב במשך כחצי שעה עד שעה וחצי. כתבתי ופירסמתי. כמה דקות לפני כניסת החג. אפילו כמעט נתפסתי באינטרנט (אסור לי, להזכירם) בגלל זה.

זה מגוחך, אבל הרגשתי שאני צריך, חייב, לפרסם את התיקונים ולנסות ליישר עיוותים שאולי נוצרו.

אני לא ממש זוכר איך התנהגתי לאנשים באותו יום. אולי לא הייתי נחמד מספיק. אולי הייתי מרוחק.

ובכלל, אני לא זוכר המון אנשים חדשים. רק שלושה, שאמרתי להם שלום. כך שעדיין מוזר לי, מי בדיוק התרשם שאני אדם לא נחמד.

זה באמת מטריד אותי. אולי יותר מדי.

בטוח יותר מדי.

טוב!

אני מפסיק לייסר את עצמי. זה לא מוביל לשום מקום. היה מה שהיה. הייתי בסדר. אני חושב. וגם אם לא, גם לי מותר לפעמים.

בפוסט הקודם כתבתי עם גישה של "מי שנעלב – שיקפוץ". חבל שהגישה הזאת לא פורצת ממני לעיתים יותר קרובות.

חבל?

ובאמת שאני לא חושב שזה בגלל שאני בנאדם טוב. זה פשוט בגלל שאני מוטרד מדי ממה שכותבים עלי וחושבים עלי. ואני לא בטוח אם זה בגלל שאני אגוצנטרי או בגלל שאני רוצה לדעת איפה אני טעון שיפור.

נו, מילא.

עוד מעט חוזרים ללמוד.

שיהיה בהצלחה לכולם.

וגם מתחשק לי להתנצל, אז – סליחה.

(ואני יודע שהתנהגתי מוזר במפגש... פשוט הייתי טרוד בעניין מסוים... אני משער שחלקכם מבינים במה...)

לילה טוב.