היי,

אני חוזר עכשיו משבת אי-שם מעבר לקשת, הייתי שם עם חברים, והיה די נחמד.

בשבת בצהריים, בזמן שהתבטלנו לנו בחדר ושיחקנו קלפים או סתם לא עשינו כלום, מישהו פלט "איזה גיי" (ודווקא לא אמרו את זה לי) או שזה היה "יא הומו" או שזה היה שניהם, אלוהים, אין לי מושג.

בקיצור, החלטתי שזהו זה, נגמרו ההבלגות, והתחלתי להתווכח.

זה לא קל, בנאדם אחד מול 5 אחרים, אבל אני חושב שדי הוכחתי להם כמה הם מניאקים.

אמרתי שזה לא בסדר לרדת על אנשים בגלל דבר שהם נולדו איתו, זה כמו לרדת על מישהו שהוא ג'ינג'י, רק שג'ינג'י יכול לצבוע.

אחד שם אמר שהומוסקסואליות זה לא נורמאלי,

אז אמרתי לו שנורמאלי זה מלשון נורמה,

והיום הנורמה היא שהומוסקסואליות זה דבר מקובל,

אז הוא אמר לי שהנורמה לא נורמאלית, אני עדיין לא יודע אם הוא היה רציני או לא.

באיזשהו שלב הם עברו מהתגוננות למתקפת נגד, והתחילו להגיד לי "למה אתה אומר דברים כאלה? אולי בגלל שאתה אחד כזה, אתה ממציא לעצמך סיבות."

אז התפרצתי עליהם. "תראו איך אתם עקומים, כל בנאדם שמגן על קבוצת מיעוט ישר הופך להיות חלק ממנה. אז עוד מעט תגידו עלי שאני גם טראנסקסואל (כמובן שהשתמשתי במילה קוקסינל, שלא יאשימו אותי בהתמצאות יתר) בגלל שאני חושב שלדנה אינטרנשיונל יש זכות לעשות מה שהיא רוצה עם הגוף שלה, ושאין לכם שום זכות להיכנס לה למכנסיים, ואולי אני גם ערבי כי אני לא חושב שערבי טוב זה ערבי מת, אז בטח אני גם הומו כי אני חושב שלבנאדם מותר לעשות מה שהוא רוצה בחיים."

את כל הרצאה הזאת הבאתי להם, אולי קצת יותר באריכות, שכבתי על הגב במיטה ופשוט דיברתי למשך איזה חמש עשר דקות ואחר כך הייתי כל כך גאה בעצמי, אפילו שלא הודתי שאני הומו, אני לא מוכן לצאת מהארון.

שלושה מתוכם הנהנו בראשם ואחרי חמש דקות חזרו לקללה הכל כך אהובה ורגילה בפיהם,

ושניים מהם עדיין לא הסכימו איתי.

הם חושבים שמותר להם לקבוע לבני אדם את החיים, הם חושבים שמותר להם להעביר ביקורת על הדרך בה בני אדם בוחרים לחיות את החיים הקצרים שלהם,

הם בטוחים שהם צודקים, ואסור שאף אחד יטעה, כי זה יפול על הכתפיים שלהם.

חייבת להיות רק אמת אחת, האמת שלהם, והיא נכונה לכולם.