היתה לי בגרות ראשונה, במחשבים.

זה היה ביום שני, לפני כמה ימים, אבל לא היתה לי הזדמנות לכתוב על זה עד היום.

מה אני אגיד לכם? היה מגניב.

זו היתה בגרות של שני שאלונים, אחד של שתי יחידות, ואחד של יחידה אחת.

זה התחיל בבוקר. הבגרות הראשונה, שהייתה של השתי יחידות, נקבעה לשעה 12:30, ואני רציתי להגיע לבית ספר לפחות שעה מוקדם, שאני לא אפספס.

קמתי בבוקר בלי תיאבון, אבל אכלתי בכל זאת.

הייתי כל כך לחוץ שלא הצלחתי לבלוע את האנטיביוטיקה המסריחה (אני חולה בדלקת גרון, מצאתי לי זמן להיות חולה... אבל האנטיביוטיקה הבריאה אותי תוך יומיים-שלושה), וביזבזתי חמישה כדורים.

כשבלעתי סוף סוף כל הלשון שלי היתה ורודה מהרפאפן (או שהיא היתה כבר ורודה קודם) והיה לי טעם מגעיל של אנטיביוטיקה בפה.

איזה צדיק אחד (אבא) הלך בבוקר לסופר וקנה שוקו ולחמניות, אז שתיתי שוקו אחד ולקחתי עוד אחד, שיהיה בין הבגרויות.

הגעתי לבית ספר בשעה 11, כי איזו צדיקה אחת לקחה אותי טרמפ, בדרך לעבודה..

כשנכנסתי לחדר בו התקיימה הבגרות בשעה 12:20, הייתי מתוח כולי. פרשתי מולי את החומר עזר שלי במחשבים (במחשבים מותר להיכנס לבגרות עם כל חומר עזר שרוצים), וסידרתי את השוקולד שלי בערימה יפה, למרות שעד שהתחילה הבגרות כבר חילקתי חצי ממה שהיה לי.

כשנכנסו המשגיחים אחד מהם צד את עיני.

אחחח, מה אני אגיד לכם.

פשוט לא הוגנים, משרד החינוך.

ככה שולחים לי אותו בבגרות הראשונה.

פשוט הזלתי ריר והתחלתי לדחוף לעצמי שוקולד (לפה!).

ת'אמת, הוא די הפריע לי, עם החולצה הצמודה והמכנסיים הנמוכים האלה שלו. כל פעם שהוא רכן לעבר מישהו, כדי לענות לו לשאלה או משהו כזה, נחשפו לעיני התחתונים שלו, שהבליטו את מה שהסתתר מאחוריהם...

נו טוב, אני אפסיק, זה הופך להיות סיפור ארוטי...

כמעט כל הבגרות בחנתי אותו במקום את הבחינה, והשארתי כמה נקודות רטובות (מריר, מריר!!!) על המחברת בחינה.

טוב, אולי אני מגזים, ואולי ראיתי יותר חתיכים ממנו בחיים שלי, אבל לימור, בחייך, בבחינה הראשונה? כשאני כל כך לחוץ? למה?!

(כשהוא הגיש לי את הטופס הוא לחש לי "בהצלחה". בהתחלה ממש התלהבתי, אבל בבירור שקיימתי אחרי הבגרות, גיליתי שהוא אמר לכולם. לא הוגן).

הבגרות היתה קלה, ק-ל-ה, גם זאת שהיתה ב-12:30 וגם השניה שהתקיימה ב-16:00.

אה כן, בבגרות הראשונה גיליתי טעות, בשאלה 5, הם שכחו לשים נקודותיים בקטע תכנית.

אל תהיה קטנוני, אתם בטח אומרים, בסה"כ שתי נקודות, אחת מעל השניה. ואני אגיד לכם שאני כן אהיה קטנוני, גם כי בא לי וגם כי יש כאלה שזה יכול לבלבל אותם.

כשהצבעתי הגיע אלי הבוחן (החמוד), הראתי לו את הטעות, והוא התיישב לידי וחיכה שהבוחן השני יגיע. הבוחן השני הגיע (אחד עם שיער ארוך. יש לי רתיעה מגברים עם שיער ארוך, משום מה), הראיתי גם לו את הטעות, והוא יצא החוצה, לשאול את המורה אם זו באמת טעות.

זאת באמת היתה טעות.

המורה התקשרה למשרד החינוך, וגילתה שלא מחכה שום הודעה על טעות בבגרות.

היא התקשרה לחברות המורות שלה, וחלקן אפילו לא ידעו על הטעות, כי זה היה 20 דקות אחרי תחילת הבגרות וזו היתה שאלה 5, אבל אחת מהן גם גילתה את הטעות גם ואמרה לה שכנראה משרד החינוך חושבים שזו טעות לא חשובה.

לא חשובה!!!

חצופים. עושים טעויות ואומרים שהן לא חשובות. מחובתם להודיע על טעות, אפילו אם נדמה להם שהיא שטוטית וחסרת ערך.

בכל אופן, המורה שלחה מישהו להודיע לכל אלה שנבחנו שהתגלתה טעות, חסרות נקודותיים.

חייכתי בגאווה והסתכלתי סביבי, מופתע לגלות שאף אחד לא מייחס לי חשיבות, חוץ מאחד או שניים שהסתכלו עלי בזעם הזה של אנשים שמעוצבנים על אנשים שיודעים יותר מהם.

באמצע הבגרות הכניסו לנו פנימה את האוכל של ארוחת צהריים. כבר ממש הייתי על סף סיום אז החלטתי להתאפק עד סוף הבגרות.

בערך בשתיים וחצי, שעתיים אחרי שהתחילה הבגרות הראשונה (שבעצם הקציבו לה 3 שעות) סיימתי את הבגרות, עברתי עליה פעם, פעמיים וקמתי להגיש.

הבוחן לא הרשה לי, הוא אמר לי לקחת לעצמי אוכל, ולעבור על הבגרות שוב בזמן שאני אוכל.

טוב, מי אני שאתווכח. הלכתי לארגז עם החמגשיות שעמד בקצה החדר, עובר בדרכי ליד ילדים לחוצים שמדפדפים באקסטזה בדפי העזר שלהם, חלקם על סף דמעות, חלקם תומכים לעצמם ביד המונפת באוויר וקוראת למשגיח לעזרה, וחלקם סתם מנמנמים בנחת ומגרגרים קולה.

כשהגעתי לארגז, חשכו עיני.

לא הביאו לי אוכל צמחוני!!!

לא עוררתי פרובוקציות (כמו שאני אוהב) כדי שלא להפריע לאלה שעושים בחינת בגרות ראשונה, אבל אחר כך נזפתי קשות (חה חה חה) באחראי המטבח.

לא הביאו לי אוכל, הסברתי לבוחן עם השיער הארוך כשניסיתי להגיש לו את המחברת בחינה בפעם השניה, ואני צמחוני.

הוא מלמל "איכס" ואני נתתי לו את הבחינה, מנסה לשמור על פנים אדישות.

יצאתי מהבגרות ראשון ומאושר.

חיפשתי את המורה שלי, שחיכתה בחדר מורים, ודיברתי איתה איזה חצי שעה. בנתיים יצאו עוד אנשים, והעברנו חווית.

גיליתי שהיתה לי טעות אחת, אבל חוץ מזה נראה לי שהצלחתי.

הבגרות השניה, שהיתה ב-16:00, היא בגרות קלה לכל הדעות, לעומת הבגרות ב-12:30 שהיא של שתי יחידות והיא היתה יותר קשה.

נשארה לי שעה וחצי-שעה עד הבגרות השניה, והייתי רעב נורא, אז לקחתי לעצמי לחמניה ושוקו שצדיק קנה בבוקר ויצאתי מחוץ לבניין.

אחח, הרגשתי כמו בקייטנה. מוצץ את שקית השוקו בחדווה בין ביס אחד בלחמניה לביס השני, פשוט חגיגה!

הבגרות השניה עברה במהירות, עברתי עליה ארבע פעמים (וגיליתי טעות אחת אצלי! תיקנתי אותה ומילמלתי לעצמי 'איזה מזל שעברתי על הבגרות').

הגשתי אותה, אמרתי לבוחנים יפה שלום, חילקתי את השוקולד שנשאר לי, ושיכור מיותר מדי סוכר בדם, הלכתי הביתה, לאט.

(קורא שורות אלה עלול לחשוב שלא בכוונה שאני חכם או ניחן בכישרן מסויים. אני ממליץ לקורא שורות אלה לחכות לבגרות בתנ"ך (יום ראשון הקרוב(מחר)) והיסטוריה (יום ראשון בשבוע הבא)).