תחילת השבוע הראשון של החופש האמיתי (אמיתי = גם חופש מבגרויות) עבר בצורה מוזרה ומעייפת. מתחילת השבוע הזה לא ישנתי אפילו שניה, ועכשיו כבר יום שני אחר הצהריים.
אתמול, יום ראשון, התעוררתי בשעה עשר לצלצול הפלאפון. ר', ידידה טובה ויחסית חדשה שלי, התקשרה וקבענו להיפגש בתל אביב. החלטנו ללכת להסתובב קצת בשוק הכרמל.
בקיצור, לאחר התארגנות של כשעה וחצי (מה אתם רוצים, רק התעוררתי) יצאתי מהבית. עליתי על האוטובוס לתל אביב בשתים עשרה וחצי בערך.
כשהייתי על האוטובוס, ד' שלי התקשר כדי להגיד לי שהוא עוזב את הבית ועובר לבית דרור. מסתבר שהוא גם בדיוק נמצא בתל אביב, וקבענו להיפגש בשוק הכרמל בשלב מסוים, ומשם ללכת יחד לבית דרור.
בכל מקרה, ירדתי מהאוטובוס בתחנת רכבת ארלוזרוב וחיכיתי לר' שתבוא עם הרכב שלה. היא הגיעה (עם האוטו הסקסי שלה) ועליתי, והיה נורא נורא מגניב לפגוש את הפנים שמאחורי הקול.
אמ, היה לי ממש ממש כיף איתה.
בקיצור, הגענו לשוק הכרמל (איכשהו היא מצאה חניה ממש קרובה, ובחינם). הלכנו לקנות לי פלאפל, כי לא אכלתי כלום באותו יום. אז קניתי מנת פלאפל, ובדיוק ד' התקשר להגיד שהוא קרוב, ונאלצתי לזרוק איזה רבע מהפלאפל לזבל, גם כי לא רציתי שיהיה לי טעם של טחינה בפה (אי אפשר להתנשק בפה מסריח) וגם כי הוא לא היה ממש טעים.
במהירות הוצאתי שאריות פיתה בין השיניים, וזרקתי לפה מסטיק מנטה. כשפגשתי אותו התנשקנו בלי לחשוש מטעמים משונים.
בכל מקרה, הלכנו שלושתנו חזרה לשוק הכרמל, כי הייתי צמא (שימו לב איך אני מתמרן אותם, מפונק שכמוני), וקניתי מיץ צהוב שהתחזה ללימונדה בשני שקלים. תמיד אמרתי שבשוק יש מציאות.
החלטנו (שוב, בהשפעתי כי רבה) ללכת לים. אז הלכנו לים, ועשקו אותנו תמורת שלושה כיסאות ושימשיה, כדי שהשמש לא תשרוף אותנו (לא שזה הפריע לשמש לשרוף אותי. למה שיפריע).
וישבנו. ודיברנו. והיה ממש ממש כיף. ישבנו ככה איזה שעתיים, פחות או יותר. באיזשהו שלב אני ור' הלכנו לטבול את הרגליים במים (ד' סירב. יום אחד אני אתפוס אותו ואזרוק אותו פנימה). כמובן שלא משנה כמה הרמנו את המכנסיים (אני) או את החצאית (היא), המים מצאו את דרכם גם אליהם. היה משעשע משהו. וכיף!
חזרנו אל ד' שחיכה מתחת לשימשיה. ודיברנו ודיברנו ודיברנו (וכשר' דיברה בפלאפון אז גם התנשקנו. אח. הוא פשוט מדהים).
לפתע מיה התקשרה אלי, וקבענו שאני וד' נפגוש אותה ואת החברה שלה בעוד עשרים דקות, ויחד נלך לבית דרור. אז ר' הקפיצה אותנו למקום המפגש עם מיה והחברה שלה, ונתנה לי חיבוק לפרידה, כי היא היתה צריכה לחזור הביתה.
אז אני וד' הלכנו לכיוון המיקום המשוער של מיה והחברה שלה, וכשראינו אותן קפצתי על מיה בחיבוק כי ממש התגעגעתי אליה.
אז צעדנו ארבעתנו, שתי לסביות שהולכות יד ביד עם שני הומואים שהולכים יד ביד, לכיוון בית דרור. זה לקח המון זמן, ואני, בתור דרמה קווין לתפארת, דאגתי להתלונן כל הזמן על החום התל אביבי המעיק.
הגענו לבית דרור, נפרדתי מד' והוא נכנס פנימה. בלעדי. כי לא הרשו לי. כי הוא צריך להיות לבד, לטענתם. או משהו בסגנון. ואני רציתי לבכות כי לא ציפיתי להיפרד ממנו בשלב הזה. ויש שעות ביקור מסוימות וזה קקי. ומעצבן נורא.
אבל... לא יודע, אני מקווה שהכל טוב אצלו. אני ממש מקווה שטוב לו שם ושנחמדים אליו ושיעזרו לו לגשר עם ההורים.
אז הלכנו משם, אני, מיה והחברה שלה לשוק הכרמל. וקניתי עוד מיץ צהוב. ואז הן לקחו אותי לתחנת האוטובוס שלי. ונסעתי משם לתחנת רכבת ארלוזרוב, ומשם נסעתי באוטובוס לירושלים.
בירושלים התלבטתי אם ללכת לפעילות של הבית הפתוח (של ימי ראשון). התקשרתי למדריכה להתייעץ ובסוף החלטתי לבוא. אז לקחתי את קו 31 (נכון שזה נורא חשוב לכם, מספר הקו?) לקרן היסוד, ומשם הלכתי לבית הפתוח.
אה! היה כל כך מגניב! היו אנשים שלא היו מלא זמן!
ופיצ היתה! וע'! ואבי, המצחיקה! וכמובן, הילה, המדריכה המדהימה!
הילה אמרה לי שאני נראה מאוהב. :)
והם שיחקו אמת או חובה (למען האמת, הם שיחקו אמת או אמת, כי אף אחד לא ממש בוחר חובה), אז הצטרפתי. ו... הממ... היה מעניין.
ואז מעיין הגיעה, והיא היתה מבואסת, אבל נורא נורא שמחתי לראות אותה.
בשלב מסויים החלטנו לצאת לכיוון מועדון ה"שושן", למסיבת נוער שהתקיימה שם באותו ערב. בגלל שלא רציתי להיראות בחברת קבוצה כזאת גדולה של עומואים ולזביות (מסתובבים שם במדרחוב אנשים שמכירים אותי) – אני והילה חיכינו שכולם ילכו ואז הלכנו, רק שנינו.
אמ, הגענו לשם. מעיין, שבהתחלה אמרה שלא תבוא, הפתיעה ובאה בכל זאת למסיבה. וזה היה נורא משמח.
ו ו ואז פגשתי שם המון אנשים מגניבים שאני מכיר יותר או מכיר פחות, והיה נורא כיף ומגניב.
בשלב מסויים נכנסנו פנימה, ודי הצחיק אותי הגודל של המועדון. זאת הפעם הראשונה שאני מבקר בו, ותמיד הייתי בטוח שזה מקום גדול, אבל הוא היה כל כך קטן שזה מצחיק.
גם איי הגיע, ובגלל ששנינו לא אוהבים לרקוד שמחתי שהוא בא, כדי לארח לי חברה בזמן שאשב בצד.
ופגשתי המון אנשים מגניבים! המון!
ואז, בעודי יושב על הספסל, מדבר ואוכל קוביות קרח, פתאום, את מי אני רואה?
אקס. הגיע מכפר סבא. לירושלים. במיוחד בשביל המסיבה של הבית הפתוח.
מיותר לציין כמה שזה היה מיותר מבחינתי.
אבל התעלמתי ממנו במשך כל הלילה, לא שזה היה קשה, לא היה שום פיתוי לדבר איתו בכלל. אבל אפשר להגיד שהנוכחות שלו העיקה עלי.
אבל, כמובן, מי אני בכלל. מקום ציבורי וכו'.
בכל מקרה, המסיבה היתה מגניבה. וכשאני ומעיין נהינו רעבים (רק חילקו שם פופ-אייסים וכוסות מים עם קרח), איי הביא לנו עוגת פרג דוחה להפליא, ובכל זאת סיימנו חצי ממנה. בברבריות מסוימת, יש לציין.
ו... והיה לי נורא כיף! כי הייתי מוקף באנשים שאני אוהב ושאוהבים אותי. והייתי משוחרר ואפילו שמח.
המופעי דראג קווין היו קורעים. ע' עשה את המופע המרכזי, והיה נורא נורא מצחיק. גם איי היה קורע (הוא לבש חזיה, ואפילו לא היה צריך להכניס מילוי). וגם י', שעשתה מופע דראג קינג.
המנחים היו משעשעים גם כן.
האמת היא, שמעולם לא ממש הבנתי את הקטע של מופעי דראג. אבל היי, מה אני בא בתלונות. היה מצחיק.
אין ספק שלעולם לא אעשה את זה בעצמי (כי... כי לא), אבל יש בזה משהו משעשע מאוד.
אבל באמת, מה שהיה הכי כיף זה האנשים שהייתי מוקף בהם. זה כל כך שימח אותי.
וכשנגמרה המסיבה (בערך בשתיים-שלוש לפנות בוקר), הלכנו, עשרה אנשים (ביניהם גם האקס, ואם ממש מתחשק לכם לצחוק למר גורלי, זה הזמן), "לישון" קצת בבית של י'. בהתחלה לא היו כל כך הרבה אנשים בתוכנית, אבל לא יכולנו להשאיר אותם ברחוב (וגם אני קצת נספח).
בדרך קנינו פיצה. שהייתה בכלל לא משהו.
וגם דיברתי עם אנשים חדשים ומעניינים שהיו במסיבה ושלא הכרתי קודם בדרך (לקח לנו בערך חצי שעה להגיע לבית של י'), ונורא נהנתי.
בבית של י' התיישבתי על המיטה הזוגית, כשלפתע אחת הבנות צעקה "הבנות ישנות על המיטה!!!" וניסתה לגרש אותי. יהיה נבון מצידכם להסיק שלא שמתי עליה. אז נדחסנו כמה אנשים במיטה הזוגית, כמה אנשים נשכבו על מזרונים ושמיכות על הרצפה, וראינו איזה סרט בטלוויזיה. חשוב לציין שהשעה כבר הייתה משהו כמו, הממ, ארבע וחצי לפנות בוקר.
הסרט היה... לא ממש החלטתי עדיין אם הוא היה טוב או לא (לא הייתי צלול אז וגם עכשיו אני לא ממש), אבל היה קטע נורא מפגר שמישהו אמר לכולם לחכות "לקטע עם המרשמלו! כי זה קטע נורא מצחיק!" ולא ללכת לישון. ובסוף סתם ראו איזו אישה אוכלת מרשמלו, וזה היה מפגר. :/
בכל מקרה, לא ממש נרדמתי. גם לא ניסיתי...
קצת אחרי שנגמר הסרט, עזבו חלק מהאנשים (וביניהם האקס, ברוך השם) לכיוון התחנה המרכזית. בבית של י' נשארנו רק שישה אנשים, ואז באמת התחיל הכיף האמיתי.
הוצאתי את העדשות מהעיניים סופסוף (כי הן ממש הציקו לי ולא הייתי צריך אותן יותר בשביל הטלוויזיה). ויצאנו, לפחות חלקנו, לשחק במרפסת. שיחקנו אמת או חובה, נוור, ואוור (שזה כמו נוור, רק הפוך).
זה היה נורא כיף, כי היינו קבוצה מצומצמת, ובשלב מסוים אני ועוד מישהי ומישהו הוצאנו מזרנים למרפסת ושכבנו על הגב ודיברנו.
נורא הצטערתי, במשך כל הערב, שד' שלי לא איתי. ממש רציתי שהוא יבוא. ממש ממש.
בערך באחת עשרה בבוקר החלטתי לחזור הביתה. איי ליווה אותי לתחנה. כשהגענו לתחנה, פתאום קפץ לי רעיון הזוי לראש – לנסוע לשוק!
איי גילה ספונטניות וגמישות, ועל אף העייפות של שנינו (לא ישנו כל הלילה) נסענו לשוק מחנה יהודה. קניתי שם מיץ מגעיל בטעם ענבים בשני שקלים (אז מה אם היה מגעיל, זה היה קר ומרענן), וגנבתי לאיי מהאוכל שהוא קנה.
ואז הלכנו לתחנה המרכזית, והיה לי נורא נורא נחמד עם איי. באמת. הוא ידיד נורא טוב.
ובתחנה המרכזית עליתי על אוטובוס הביתה, ועכשיו השעה שתיים אחר הצהריים, מה שאומר שלא ישנתי כבר 28 שעות.
אז אני אלך לישון, ואנסה לעכל את אירועי היומיים האלה (שאיכשהו התחברו לי בראש ליום אחד ארוך) שעברו עלי.
יום נעים!
אה כן, ואם מישהו קרא פה משהו ונפגע - בעיה שלו. שפשוט יפסיק לקרוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
