תמיד הייתי בין לבין.
בבית ספר בין ביסודי ובין בתיכון לא הרגשתי לגמרי עצמי כי לא הייתי מספיק דתיה בשבילם.
הולכת עם מכנסיים, גופיות, מסתובבת עם בנים, לא דוגלת בשמירת נגיעה, יוצאת למסיבות וכו' אבל למרות זאת שומרת שבת, שומרת כשרות, לומדת בבית ספר דתי עם בנות בלבד, תנך 5 יחידות, גמרא 5 יחידות ...
אח"כ בצבא הרגשתי הנציגה הדתיה. דוברת המגזר הדתי. התלוננתי בבסיס על אי שמירת הכשרות כהלכה, בשבת היו משמיעים מוסיקה רועשת על כל הבסיס, בקידוש היו חיילים שזרקו "כפיה דתית". לא בדיוק אוירת שבת. הרגשתי פתאום דתיה לגמריי.
אני אוהבת את הדת. את הדת היהודית. אני אוהבת את היהדות. ללמוד יהדות וכל מה שסובב סביב זה.
זה חסר לי. זה מדהים כמה זה עמוק חכם שנון וממלא את הנפש.
לא משנה איפה אני אהיה, בסביבת מי, אני תמיד ירגיש שאני בין לבין.
Cause God Makes No Mistakes
I'm On The Right Track Baby
I was Born This Way
.................................................
בא לי קיץ