טוב, אז תכלס..מה אני כבר אמור לעשות עם הדעות שלי?

כולה צוציק בן 18, שלא מבין מהחיים שלו ולא הגיע לשום הישג מטורף שיכול להכניס אותי למקום שבו יישמעו הדעות שלי בצורה קצת יותר חזקה ובוערת. אז מה נשאר לי? עם כמה שזה עצוב, הבלוג הנוכחי שבו אתם קוראים.

הדבר היחיד שאני עושה מול העולם הזה בשבוע האחרון, זה רק להתבייש.

אנשים שקוראים לעצמם משכילים, הוגי דעות, בעלי תארים בין לאומיים ואפילו אנשים פשוטים- יוצאים לרחובות ומפגינים נגד המבצע של מדינת ישראל בעזה.

בסדר, זה עוד מקובל. אתם לא חיים פה. אין לכם שום מושג מה עובר על שדרות והדרום. בטח שגם לא לי - אחד שספג טילים במשך חודשיים בקושי. לא 8 שנים, לא שגרת חיים. לא ללכת לבית ספר, לבלות, לצחוק ,לבכות, לצאת מהבית, להתקלח, לחיות תחת איום של קסאמים.

אני מבין את זה, תפגינו. יש סבל בעזה בדיוק כמו שיש בישראל. אף אחד לא נהנה מהמצב הזה, אפילו לא ארגוני הטרור.

אבל לצאת לרחובות ולהשוות את הדגל הישראלי לצלב הקרס?

להשוות אותנו לנאצים?

איפה הדימיון? הרצון שלנו לשנות את סדרי העולם, למחוק גזעים מהעולם ובכלל- להאמין בתורת הגזע?!

אני באמת מאמין בזה שאף אחד בממשלה שלנו לא שואף להשמיד את העם העזתי, הפלסטיני? ובטח שלא להרוג בשיטתיות, עם הקמת מוסדות על רחבי היבשת והעולם בשביל להרוג, לרצוח ולהעלים מהעולם הזה אותם.

אנשים בורים וטיפשים, תלמדו קצת היסטוריה.

תבינו שלהשוות דברים כאלה זה מסוכן, אתם מאבדים כל ראייה עם העולם הזה בטענה של "משבר הומניטרי".

צה"ל צבא חזק, בין החזקים בעולם. אבל הוא רחום.

אם לא היו מעצורים של "הומניות" בצה"ל, מזמן היינו כמוכם. טיפשים ועיוורים. הורגים בלי להבדיל, אזרחים, רופאים, ילדים, זקנים, חולים.

תראו לי עוד צבא בעולם שעושה אותו דבר. צבא שמגן על מדינה שכל מה שהיא רוצה זה לחיות בשלום עם השכנים שלה, לא במצב של כוננות, פחד.

הדור שלי נולד למלחמה, ותמיד אמרו לנו שכשנגדל, כבר לא יהיו מלחמות. אבסורדי, לא?

כשהיינו תינוקות הגנו עלינו, עכשיו התפקיד של הדור שלי הוא להגן על ישראל...אתם לא חושבים שזה צריך להפסיק?