סתם, לא שנטשתי פשוט לא הייתי בבית בשביל לעדכן.
המוןהמוןהמווון מקומות שביקרתי בהם בחודש האחרון גרמו לי להתרחק מהבית ומההורים ולהתגעגע לשניהם.
אני אוהבת את החופש הגדול(:
הפוסט האחרון היה סוג של שיא משבר שהיה לי וכמובן שזה עבר עם הנסיעה הארוכה שלי לירושלים.
אחח ירושלים.
מקום מדהים. פעם ממש לא אהבתי את העיר הזאת, ממש לא. לא איך שהיא נראית אל את התושבים שומדבר בה. אפילו הדרך מפה לירושלים ארוכה ומעצבנת.
אבל אחרי עשרה ימים שם אני חושבת שאשמח לעבור לגור לשם בשלב כלשהו של החיים. יש מין אוירה מדהימה כזאת שלא ניתנת לתיאור. והאנשים שם. וואו. אנשיםחמים שנעים להיות לידם/איתם. ביום הראשון שהיינו שם לפחות שלושה אנשים אמרו לנו שבת שלום! זה קסום בעיני!!!
אתם יודעים שאנחנו כבר ארבעה חודשים ביחד? ארבעה חודשים ושמונה ימים. במרחק של שעה ו40 דק' נסיעה אחד מהשני.
רק עכשיו זה באמת קשה. וכבר חשבתי על הסוף כ"כ הרבה פעמים אבל אחרי שאני מדברת איתו אני פשוט לא מסוגלת להמשיך לחשוב על זה. טוב לי אבל היה יכול להיות טוב יותר אם היינו קרובים יותר. לפחות ב40 דק' .
יום ראשון יש לו יום הולדת. יש לי את המתנה המושלמת בראש, רק שאני צריכה להיות לחלוטין שלמה איתה והיא תצא לפועל לדעתי, בלי שום תקלה. אולי תקלת כסף כי יש לי בינתיים רק 10 אג' להגיע איתם לכפ"ס .
גיליתי משהו מצמרר ואני בשוק מזה. יכולתי להיות בכלל עם מישהו אחר עכשיו רק עם היו אומרים לו אחרת קשה לי לעכל את מה שאמרו לי. כי אני לא יודעת מה הייתי עונה אם עכשיו היו אומרים לי לבחור. אני חייבת להתאפס על עצמי.
מחר לוקחים ספרים. כי אנחנו לא מקום מסריח שמכריח לקנות. אנחנו משאילים ומחזירים בסוף שנה
יש לי שעלת, נזלת ושמנת.
K