דרך החיים

 עודני זוכרת את מבט עיניך כשהלכת

עודני זוכרת את עוות שפתייך

כשבעצב חייכת

ידעתי שלא אשוב עוד לראותך

אך בכל זאת את פי חתמתי

ואת מה שבליבי לך לא אמרתי

בשל אהבה פגיעה, ונפש שבורה

שנשתברה לעוד אלפי רסיסים כשהלכת..

מדוע לא יכולתי להגיד פשוט..אותך אני אוהבת

וחשבתי רק על נפשי הכואבת

ולא חשבתי על כאבך ואהבתך

ועל זה אני מבקשת מבקשת....סליחה!