אני יושבת פה עכשיו לבדי וקר לי
מבקשת את המינימום ..והוא עונה בזלזול
לא יכולה לראות אותו מולי
מוקפת שנאה ותסכול
רוצה להיות אחרת...רוצה להרגיש נאהבת ללא גבול
לא יכולה לסבול את חיי איתו
רוצה לבנות מחדש ולהגיע למה שחלמתי עליו...בלעדיו!
אין לי רצון להיות פה במקום הזה
אבל..אני לא זזה..קפואה!
מפחדת שמא לא אמשיך להתרפא
רוצה חיבוק גדול ואוהב
רוצה למצוא מישהו אחד
שידע להעניק לי את מה שחסר
אהבה,כנות ואפילו יותר
ולהקשיב מבלי כל הזמן להטיף
כל כך פגיעה לאחרונה
אפילו מ"אפצי" של עצמי אני בוכה
כל הזמן תסכולים ועלבונות
כל הזמן כעסים ומריבות
שונאת את הבחירה שלי
עשיתי טעות...המחיר גדול משחשבתי
שואלת את עצמי
מתי אוכל להיות באמת אני?
להוכיח עד כמה אני יודעת לאהוב
וכמה אני יודעת להעניק עד אין סוף
והדמעות זולגות לן
ושנאה נעצמת ואני עייפה מבחירה ארורה
וממשיכה להאשים רק את עצמי
איך לא ראיתי ונתתי לזה לעבור מולי
אלוהים אנא ממך..אלי
תעזור לי לעשות מה שצריך
תן לי את האומץ לשנות
מבלי לחשוב על כל העולם ומה יגידו כולם
תן לי לחשוב
רק על עצמי!
(ואתה שבטח תקרא אותי רק ביום ראשון
שתידע שדווקא עכשיו הייתי זקוקה לדבר איתך המון)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
