דרך החיים

איך אני מצליחה דווקא שאני מרגישה הכי טוב שבעולם

להביא את עצמי למצב...של עצבות.

איפה החוסר אונים שלי?

איפה ההבנה שהכל לטובה.

איפה הפרח שיודע להתמודד לקבל ולהבין

ששום דבר הוא לא סוף העולם

שלכל סוף יש התחלה חדשה

שכל דלת נסגרת נפתחות אלפים אחרות

שכנראה מגיע לי הרבה יותר טוב

הרבה יותר מעבר למה שאני מקבלת כאן.

קשה לפעמים לשלוט ברגשות האדם שבנו

הן החיובים והן השלילים

רציתי להרגיש אשה..בכיתי בלילה

זכיתי בגדול!

הרגשתי ואמשיך להרגיש.

התפללתי ונענתי.

אז אולי כדי שאמשיך להתפלל

ולא ארשה לעצמי לשקוע בטיפה הזאת

אלא לעמוד על הרגלים

להתעודד

ולהבין

לכל סוף יש התחלה חדשה

טובה יותר.