אח אחד בן שלוש בנות, בן זקונים, גבר מדהים, בחור חרוץ ומחושב, יודע להנות מהחיים,
צעיר ממני ב 3 שנים.
לפעמים אני כל כך רוצה לתת לך לקרוא פה, כדי שתדע באמת מה עובר על אחותך.
כדי שתגלה את האמת על האחות שלך.
בשנים האחרונות נקשרנו המון, לאחר שאיבדנו את אחותנו הבכורה, הבנו שאנו צריכים להיות מחוברים
בכל דרך וצורה.
אין יותר טוב מלהיות חברים, הרי אנחנו אחים בדם ואת זה אנחנו לא שוכחים.
חילקנו יחד חדר קטן ומשותף בבית אצל ההורים, עד גיל מבוגר יחסית, למדנו להסתגל, ולכבד כל אחד את רצון האחר.
ככה נקשרנו יותר.
נסעת לתאילנד לחודש טיול, הלוואי והייתי יכולה לשתף אותך את שעברתי החודש הזה.
השארת כאן ילדה מקסימה, החברה שלך.
הייתי לה משענת וכתף תומכת, כל פעם שרק רצתה, כל פעם שהרגישה בחסרונך.
בכיתי, צחקתי, ועודדתי אותה.
היום כשבאתי לבקר אותך, נכנסתי לחדר המשותף שאותו חלקנו, אני ואתה.
הסתכלתי סביב, ונזכרתי, איזה ימים עברנו בחדר הזה.
נזכרתי שאפילו בלילה שחלמתי חלום בלהות, אתה זה שהיית בתור ילד קטן קם ומביא לי כוס מים, כדי להרגיע אותי.
מכסה אותי בשמיכה החמה, ומחכה לידי עד שאעצום את עיני חזרה.
על השולחן שלך היום, היתה מונחת ספל מלאה בשוקולדים, ספל שהיא קנתה לך בשובך.
על הספל היתה חרוטה ברכה.
"למדת אותי שבשנה יש 365 יום"
"למדת אותי שבשבוע יש 7 ימים"
"למדת אותי כשביום יש 24 שעות"
"למדת אותי שבשעה יש 60 דקות"
"למדת אותי שבדקה יש 60 שניות"
"אבל דבר אחד לא לימדת אותי.... שדקה בלעדיך היא כמו נצח"!
ואני כשקראתי את הברכה הזו, דמעות זלגו מעיני, הבנתי כמה קשה היה לה, לאבד אותך
חודש מתוך חיים שלמים.
לכן, אחי היקר, אם אי פעם תקרא פה.
שתדע שאני אוהבת אותך מאוד, ומבקשת שתישאר בשבילי תמיד, כמו שתמיד אני בשבילך.
שתבטיח לי , שגם בטוב וגם ברע, תבין ותאהב, אל תשפוט אותי, תנסה לקבל.
ותתמודד עם החיים.
והכי חשוב תשמור על המתנה שלך...האהבה.