דרך החיים

זהו הגעתי להחלטה..

הזזתי את רגשות האשמה הצידה, ניקיתי את תא המצפון שנאגר במשך השנים...חיטאתי אותו.

יש קצת ניגודים בלתי מובנים אצלי, איך אני יכולה להיות טיפוס רגיש כל כך שלוקח כאב של אחרים..חברים, משפחה, ידידים, אחים...ומצד שני להיות חסרת מצפון.

התשובה כנראה ברורה..

החיים ! החיים לימדו אותי.

עומס, כובד, קשיים, שאלות ותשובות...הפתרון היה זמני ביותר, לפעמים לחודש לפעמים לתקופה יותר ארוכה...

אף פעם לא חשבתי על עצמי, תמיד הייתי אחרי כולם, גם היום זה קורה לי אבל אני לומדת לגמד את זה.

החלטתי!

קודם אני אח"כ אני שוב אני..ואח"כ אחרים....

זהו...הפסדתי פרק זמן בלתי ניתן להחזר בחיים שלי בגלל מחשבה על הצרכים של אחרים...לא עוד.

אז מצטערת על הכל...מצטערת שאני לא מתחשבת בנשמות כואבות ותוהות בדרך...שהמצפון לא מעיק עלי...שאני מרגישה טוב עם מה שאני עושה, מבלי בכלל שזה ידגדג לי את "הקצה"...

רוצה לעשות מה שבא לי...מה שעולה על רוחי, איך שאני מרגישה, מה שאני צריכה, לספק צרכים, לכאוב את הכאב שלי בלבד ולא של אחרים, לרצות את עצמי...

מקווה שלא אגיע לגיהנום בגלל זה...

שיסלחו לי כל אלה, שלא חשבתי על כאבם..מצטערת...המצפון שלי נקי.

חיכיתי מספיק...וגם הפסדתי בגלל זה...

לא עוד חיים מבוזבזים!