דרך החיים

בכל פעם שיוצא לי להכנס לבלוגים אקראים, או סתם לדפדף ברשימת בלוגים שעודכנו לאחרונה, תמיד אבל תמיד..מושכים אותי אותם בלוגרים המדברים על נושא אהבה..

אהבה מילה חזקה ורבת משמעות..

מסתבר שבלי להגזים אחוז גדול מהבלוגרים פה כותבים על אהבה לכל סוגיה..אהבה בשחקים, אהבה בשירותים, אהבה נכזבת, אהבה שאיננה, אהבה שקיימת, אהבה מלבבת, אהבה מתוך ייאוש, אהבה מחסך, וכו....

גם בבלוג שלי קיימים המון פוסטים בנושא אהבה..כנראה שאין מה לעשות..קשה מאוד לחיות ללא צורך באהבה..

תמיד שאלתי עם מישהו באמת יודע מהי..ואני שואלת שוב?

אולי סיפור קצר יעזור לי להבין את משמעותה..

היה פעם זוג נשוי שחי בבית מפואר, והיו להם הרבה דברים חומריים שרבים מאיתנו חושבים שהם חשובים בשביל האושר.

אבל הם לא היו מאושרים.

המצב הורע ממחלוקת אחת לשניה, האישה התעקשה לחלק את הבית לשניים באמצעות קיר לבנים, שמאחוריו כל אחד יחיה את חייו בנפרד.

כל אחד מהם הלך לדרכו, הם לא דברו יותר האחת עם השני עד סוף חייהם.הם חיו בבדידותם עוד שנים רבות...

למה כתבתי את זה?

כי אני שואלת את עצמי כל יום..האם אני בונה קיר מבלי לדעת ביני לבין האדם שנישאתי לו?

האם הקיר בנוי מעקשנות מהחלטיות מהתחסדות ומן התשוקה להעניש?

אני שוכחת כי קיר כזה יכול להיות נוקשה וחזק כאילו היה בנוי מלבנים אמיתיות....

הקיר הזה לא ישאיר לי מרווח לגדילה רוחנית..

היום אני זקוקה לאהבה, לחיבוק, לנשיקה, אם אני יודעת שאני אוהבת מישהו אני גם יודעת כי אני צריכה אותו...

דוגמא טובה ליציאת מצרים בחג הפסח ..יציאת מצרים הוא תפאורה בלבד לאותו סיפור, חרות נפשית שיחרור של הנשמה היא הכוונה הנכונה, וכמובן נתינה ללא גבולות, ללא ציפיות.

אני לומדת לאהוב את עצמי, עצם זה שאני מזהה את פגמי האופי שלי, ומצד שני מזהה את היתרונות הרבים שבי.

אין אדם ששואף לשלמות..אז למה לעזאזל אפילו האוויר שהוא נושם מפריע לי?

זה לא הגיע סתם...זה מורכב, זה מלווה אותי מילדותי, האנשים שהכי הרבה היו צריכים להגן עלי, בסופו של דבר פגעו בי...

אני....אני זקוקה לאהבה!!!!!

רק במקום אחד בשבילי קיימת אהבה אמיתית, אהבה ללא גבולות ותנאים, אהבה ללא ציפיות מאחרים, אהבה טהורה, אהבת אמת, זו לא אהבת גבר לאישה, או אהבה המלווה בתשוקה..אבל זו בהחלט אהבה!