דרך החיים

כואב לי כל כך להיות חסרת אונים, אני מרגישה כאילו "נחתכה"לי כרגע חתיכה מליבי,

אין לי אפשרות לעזור לו יותר בכלום, ניסיתי, השתדלתי, עשיתי כל שביכולתי, אבל לא יותר...אני לא יכולה יותר, כל אחד בחיים צריך לקחת את התוצאות של המעשים שלו על כתפיו, הכתפיים שלי כבדות מדי אחרי כל השנים הללו, עצוב לי מאוד כרגע, הכל נראה לי קשה, כבד, וארוך..אני מתפללת שהכל יעבור בשלום, שהכל יסתדר, שאלוהים היקר שלא שכח אותי אף פעם, לא ישכח גם הפעם, יתן לי כח להתמודד, ויתן לו כוח לחזור לעצמו...

אוף כמה שכואב לי...אני צריכה לחזור לעצמי, הילד שלי צריך אותי עכשיו יותר מתמיד.